משנה תענית ג ג

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת תענית · פרק ג · משנה ג | >>

וכן עיר ה שלא ירדו עליה גשמים, דכתיב (עמוס ד) והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר, חלקה אחת תמטר וגו', אותה העיר מתענה ומתרעת, וכל סביבותיה ו מתענות ולא מתריעותז.

רבי עקיבא אומר, מתריעות ולא מתענות.

משנה מנוקדת

וְכֵן עִיר שֶׁלֹּא יָרְדוּ עָלֶיהָ גְּשָׁמִים,

דִּכְתִיב (עמוס ד): "וְהִמְטַרְתִּי עַל עִיר אֶחָת וְעַל עִיר אַחַת לֹא אַמְטִיר, חֶלְקָה אַחַת תִּמָּטֵר" וְגו',
אוֹתָהּ הָעִיר מִתְעַנָּה וּמַתְרַעַת,
וְכָל סְבִיבוֹתֶיהָ מִתְעַנּוֹת וְלֹא מַתְרִיעוֹת.
רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר:
מַתְרִיעוֹת וְלֹא מִתְעַנּוֹת:

נוסח הרמב"ם

וכן עיר,

שלא ירדו עליה גשמים,
כמו שנאמר:
"והמטרתי על עיר אחת,
ועל עיר אחת לא אמטיר,
חלקה אחת תימטר,
וחלקה אשר לא תמטיר עליה תיבש" (עמוס ד ז),
אותה העיר - מתענה, ומתרעת.
וכל סביבותיה - מתענות, ולא מתריעות.
רבי עקיבה אומר:
מתריעות, ולא מתענות.

פירוש הרמב"ם

( ראו משנה א )


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

וכל סביבותיה מתענות - שאותה העיר שלא ירדו בה גשמים תלך לקנות תבואה בעיר שירדו בה ויהיה רעב:

פירוש תוספות יום טוב

וכן עיר שלא ירדו עליה גשמים. בהא היינו טעמא שאותה העיר מתרעת מיד ואינה נוהגת סדר התעניות האמורות ברביעה ראשונה אע"פ שאין צרתה [אלא] עצירת גשמים. לפי שהדבר מראה בעצמו שזה בא עליהם בגזירתו של הקב"ה ולא במנהגו של עולם. ולפיכך ראיי שיתענו ויתריעו מיד ומש"ה מייתי קרא דכתיב והמטרתי על עיר אחת וגו'. הר"ן. ועיין עוד לקמן:

מתענה ומתרעת. אע"ג דסתם מתרעת משמע תרווייהו תנן מתענה ומתרעת משום דבעי לאפלוגי ר"ע בסיפא. תוספות:

וכל סביבותיה. לשון המגיד סביבות אותה הפרכיא. ע"כ. כלומר סביבות הוא מה שבאותה הפרכיא ושם זה נזכר בברייתא דמתריעין על האילנות וכו' ועל כולן אין מתריעין עליהן אלא בהפרכיא שלהן ופירש"י באותו מלכות שכלו שם

[מי] בורות שיחין ומערות ע"כ. וכתב הב"י בסי' תקע"ה דלרש"י הא דתנן סביבותיה מתענות כו' בשלא ירדו עליה גשמים כלל היא דאילו ירדו לצמחים ולא לאילנות אין סביבותיה מתענות ולא מתריעות. עכ"ל. ונמצא דלרש"י סביבותיה פירוש מה שסביב ההפרכיא. והר"ן מפרש דהאי ועל כולן קאי אפילו על מכה מהלכת כדלקמן. והטעם לפי שאפילו במהלכת אין לחוש על יותר מכן. וכך שנויה בתוספתא מתריעין על הגובאי וכו' על החרב וכו' ועל כולן וכו'. וע"פ אותה תוספתא מפרש דכל ארץ ישראל מה שהחזיקו עולי מצרים אע"פ שעולי בבל לא החזיקו הוי בכלל הפרכיא לענין זה ע"כ. והתוס' סתמו וכתבו הפרכיא פירוש אותו מלכות. ע"כ. ולא פירשו אי קאי אף אמהלכת. והדעת מכרעת דסברי כרש"י דכיון דבברייתא שלפנינו לא הזכירו בהדיא מכה מהלכת אי איתא דס"ל דבעל כולן נכלל הכל כדעת הר"ן לא ה"ל לסתום אלא לפרש ועיין במשנה ד':

מתענות ולא מתריעות. שכן מצינו ביום הכפורים מתענין ולא מתריעין. ר"ע אומר מתריעין ולא מתענין שכן מצינו בר"ה שמתריעין ולא מתענין. הר"ן בשם הירושלמי:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ה) (על המשנה) וכן עיר כו'. ה"ט שאותה העיר מתרעת מיד ואינה נוהגת סדר התעניות. לפי שהדבר מראה בעצמו שזה בא עליהם בגזירתו של הקב"ה ולא במנהגו של עולם ולפיכך ראוי שיתענו ויריעו מיד. ומש"ה מייתי קרא והמטרתי כו'. הר"נ:

(ו) (על המשנה) סביבותיה. אותה הפרכיא. המגיד. אבל רש"י מפרש סביבותיה מה שסביב ההפרכיא. ב"י. ועתוי"ט:

(ז) (על המשנה) לא מתריעות. שכן מצינו ביוהכ"פ מתענין ולא מתריעין. רע"א כו' שכן מצינו בר"ה שמתריעין ולא מתענין. ירושלמי. הר"נ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

על עיר אחת אמטיר ועל עיר אחת לא אמטיר:    גמרא אמר רב יהודה אמר רב ושניהם לקללה פי' רש"י ז"ל אקרא קאי דשניהם לקללה אותה שימטיר עליה רוב גשמים שמקלקלין את התבואה ואותה שלא ימטיר עליה אין גשמים ואין תבואה גדלה וחלקה אשר לא תמטיר עליה פי' העב שהעב בלשון נקבה דכתיב והנה עב קטנה ככף איש עולה מים ע"כ:

וכל סביבותיה מתענות:    כדי להשתתף בצרתם ולבקש רחמים עליהם כשם שמתענות בעיר אם יש בה דבר או מפולת כדאיתא בסמוך שאינו אלא להשתתף בצרתם שהרי אינה מכה מהלכת ומיהו אין מתריעות:

ר' עקיבא אומר מתריעות ולא מתענות:    כמו ימי ר"ה ואע"פ שבכל מקום סתם מתני' מתריעין מתריעין ומתענין קאמר סביבותיה ס"ל לר' עקיבא דמתריעין ולא מתענין כיון שאין הצרה שלהן והיינו דאמרינן בירושלמי וכל סביבותיה מתענות ולא מתריעות שכן מצינו בר"ה שמתריעין ולא מתענין פי' אם היתה הצרה עליהם הכל מודים שמתענין ומתריעין אבל מפני שאין הצרה עליהם הן דומין לר"ה ויה"כ שהם ימי בקשת רחמים למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה הר"ן ז"ל. ומצאתי כתוב בפי' ה"ר יהונתן ז"ל ור' עקיבא ס"ל דהתרעה בעינן היא שאומרים שש מי שענה ומשום הכי חמיר עליה התרעה שהיא תוספת תפלה מתענית לבדו ע"כ:

תפארת ישראל

יכין

ט) אותה העיר מתענה ומתרעת סתם מתריעין בכל מכילתן, ר"ל מתענים ותוקעין בשופרות בתפלה מיד, כלעיל. רק הכא מפרש כן, מדפליג ר"ע:

י) וכל סביבותיה מתענות שהעיר שנעצרו סביבה גשמים, תקנה מאחרות ויהיה רעב עי"ז:

יא) רבי עקיבא אומר מתריעות ולא מתענות והלכה כת"ק [תקע"ו]:

בועז

פירושים נוספים