"שבעים בלחם" - ולא צריכים להיות נשכרים לשום מלאכה מרעיבם ונשכרו בלחם פרנסתם
"ורעבים" - שהיו טורחים ויגעים על מזונות
"חדלו" - מטרחם
"עד עקרה ילדה שבעה ורבת בנים וגו'" - ובעוד שהעקרה יולדת שבעה בנים רבת בנים אמללה וקוברת בניה חנה ילדה שבעה שנאמר (להלן פסוק כא) כי פקד ה' את חנה ותהר ותלד שלשה בנים ושתי בנות וכשחנה יולדת אחד פנינה קוברת שנים ועשרה בנים היו לה שנאמר (לעיל א ח) הלא אנכי טוב לך מעשרה בנים שלפנינה כשילדה חנה ארבעה קברה פנינה שמונה וכשנתעברה וילדה ולד חמישי נשתטחה פנינה לרגליה ובקשה רחמים וחיו ונקראו על שמה אלו דברי רבי נחמיה רבי יהודה אומר בני בנים הרי הן כבנים ויש אומרים שבעה בגימטריא כמנין שמואל
"וברך עלי" - לשון הוה הוא מברכו היה בכל שנה
"תחת השאלה אשר שאל" - לו בן ואמר לו ישים ה' לך זרע וגו' יהי רצון שכל בנים שיהו לך יהו מן הצדקת הזו והרי זה מקרא מסורס
"להבריאכם מראשית וגו'" - הרי זה מקרא מסורס ותכבד את בניך ממני לעמי לעיני עמי כבדת את בניך ממני ומהו הכבוד להבריאכם מראשית כל מנחת ישראל קדמה סעודתכם לסעודתי כמה שנאמר (לעיל פסוק טו) גם בטרם יקטירון את החלב וגו'
"להבריאכם" - לשון סעודה כמו (שמואל-ב יג ה) תבא נא תמר אחותי ותברני לחם
"לעמי" - מוסב על ותכבד את בניך ממני הראיתם לעמי שאתם נכבדים ממני ובמה הראיתם להבריאכם מראשית מנחתי
"אמור אמרתי" - שני פעמים פסקתי גדולה לבני איתמר בבני גרשון ובבני מררי נאמר (במדבר ד כח לג) ביד איתמר בן אהרן הכהן ועלי מבני איתמר היה זו ראיתי במדרש שמואל ולשון הגון מזה שמעתי
"אמור אמרתי ביתך ובית אביך וגו'" - מתחלה נתתי כהונה גדולה לאלעזר הכהן שנאמר (שם כ כו) והפשט את אהרן את בגדיו וגו' ובימי פלגש שפקרו ישראל ברוב המצות ומי גרם להם פנחס וכיוצא בו שהיה להם לסבב מעיר אל עיר ולהוכיחם נטלתי הכהונה גדולה מהם ונתתיה לך שמבני איתמר אתה ואמרתי יתהלכו לפני עד עולם שכשפוסקין לו גדולה לאדם פוסקין לו ולדורותיו עד עולם
"כי מכבדי אכבד" - את בני פנחס שכבד אותי בשטים (שם פרק כה יא) וכן היתה בימי שלמה כשנבנה בית המקדש (מלכים-א ב כז) ויגרש שלמה את אביתר מהיות כהן לה' כדבר ה' אשר דבר אל בית עלי ונעשה צדוק כהן גדול תחתיו שהיה מבני פנחס שכן נתייחסו בדברי הימים (א ו לח)
"והבטת צר מעון" - וראית צרתך בצדך בתוך מעוני כאשה הרואה צרתה עמה בבית
"בכל אשר ייטיב את ישראל" - כשיבנה בית עולמים בימי שלמה ותהא טובתם של ישראל שלימה כמה שנאמר שם (מלכים-א ח נו) לא נפל דבר אחד מכל דברו הטוב (שם ה א) יהודה וישראל רבים כחול אשר על שפת הים וגו' (שם שם ה) וישב יהודה וישראל לבטח איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו כל ימי שלמה (שם פסוק ה)
"ולא יהיה זקן בביתך" - מדה כנגד מדה אתם אכלתם קדשים לפני זמנן בטרם יקטירון את החלב אף אתם תמותון בלא זמן
