רש"י על ירמיהו מט
<< · רש"י על ירמיהו · מט · >>
פסוק א
"הבנים אין לישראל" - בי"ת רפה וה"א חטף פתח שהוא ל' תמיהה
"מלכם" - עבודת כוכבים של בני עמון מלכם שמה שנאמר (מלכים ב כ"ג) ולמלכם תועבת בני עמוןפסוק ג
"כי שודדה עי" - הסמוכה לה ומארץ עמון היא
"בנות רבה" - רבת בני עמון
"והתשוטטנה בגדרות" - תירגמו יונתן ואתהממון בסיען התגודדו בחיילות פתר והתשוטטנה לשון חיילות משוטטים וגדרות לשון גדרות צאן המלאים עדרים ויש לפתור והתשוטטנה והתעוללנה בזבל גדרות צאן ל' בזיון ויבז עשו (בראשית כה) ושט עשופסוק ד
"תתהללי" - תתפארי וונטי"ר בלע"ז
"בעמקים" - שארצך ארץ עמקים ואין עצירת גשמים קשה לה שאין חמה שולטת בה
"זב עמקך" - מכת רוב גשמים באה עד שזבו המים בעמק ושטפו שרשי התבואה כך פי' מנחםפסוק ה
"איש לפניו" - כל אשר יוכל למהר ולנוס
"לנודד" - ל' נע ונד (שם ד)פסוק ז
"בתימן" - אדום בדרומה של ארץ ישראל היא כמה שנאמר והיה לכם פאת נגב ממדבר צין ע"י אדום (במדבר לד)
"מבנים" - מדור זה
"נסרחה" - אתקלקלתפסוק ח
"הפנו" - התבערו מן המקום הזה לשון ופנו את הבית (ויקרא יד)
"העמיקו לשבת" - להחבא בעמקי מסתרים
"נוסו הפנו העמיקו" - כולם לשון צווי הםפסוק ט
"אם בוצרים באו לך" - חשפתי את וגו' שמועה שמעתי וגו' כל כעין דוגמא זו נבא עובדיה על אדום ולפי שסיגנון אחד עולה לכמה נביאי' ואין שני נביאים מתנבאי' בסיגנון א' במקצת הדברים משתנין
"לא ישאירו עוללות" - בתמיה והשודדים שבאו עליך לא השאירו לך כלוםפסוק י
"חשפתי" - גליתי כמו מחשוף הלבן (בראשית ל') ואתה הסגרת שרידי למען לא ישאר מהם איש כמה שנאמר אל תסגר שרידיו (עובדיה א)
"ונחבה לא יוכל" - ויבקש להחבא ולא יוכלפסוק יא
פסוק יב
פסוק יג
פסוק טו
פסוק טז
"תפלצתך" - ל' בהלה שהיית ממהר ונבהל לעורר שטימתך לאחיך ויש לועזין לשון פלצות ויש לועזין לשון מפלצת
"השיא אותך" - להרע להם
"שוכני" - שוכן
"תופשי" - כמו תופש והיו"ד יתירה בופסוק יט
"כאריה" - העולה מגאון הירדן שהוא מקום אריות כתרגומו של יונתן כן יעלה האויב אל נוה איתן
"ארגיעה" - אקריב את הרגע
"אריצנו מעליה" - פתאום ובהצלחה יחריבנה וישוב לו ברגע קטן אל מקומו ואני אומר אריצנו מעלי' ממעל לה שיהא מתגבר עליה ועליון לה וכן ממעל לרקיע וכן ממעל לו (ישעיהו ו) מעל למדיו (שמואל א יב)
"ומי בחור" - אותו שבחרתי לנקום נקמתי עליה אפקד
"ומי יועידני" - למלחמה להלחם אתיפסוק כ
"אם לא" - לשון באמת
"יסחבום" - יגררום
"צעירי הצאן" - בזויי האומות ורבותינו דרשו פרס שהוא הצעיר בבני יפת
"ישים" - לשון שממהפסוק כג
"בושה חמת וארפד" - ערי ארם כי שמעו שמועה רעה על דמשק שהיא ראש ארם כמה שנאמר כי ראש ארם דמשק (ישעיהו ז) לכך נמוגו
"בים דאגה" - דאגתה דומה לדאגת הים
"השקט לא יוכל" - כל דאגה לשון יראה הואפסוק כד
"רפתה דמשק" - רפו ידיה מהלחם
"ורטט" - זיעפסוק כה
"איך לא עזבה" - לא נתמלאת עפר סביב חומתה לחזק החומה כמו ויעזבו את ירושלים עד החומה (נחמיה ג) ויש עוד לפתור למה לא נעזבת מן הרעה הזאת שלא תבא הרעה עליה
"קרית משושי" - כך יתאבל מלכה עליהפסוק כו
"לכן" - לשון שבועה
"ידמו" - יחריבו ואינו זז מלשון דממה שכל עיר חריבה אין קול נשמע בהפסוק כח
פסוק כט
פסוק ל
פסוק לא
פסוק לב
פסוק לה
"את קשת עילם" - את תקות עילם (ס"א חזקת עילם)
"ראשית גבורתם" - מיטב גבורתם