המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ואתה הוא" - אשר דין משפטך לשתותה כי הלא אח עשו ליעקב ועכ"ז הרעות לו וכי בדין שתהיה נקי משתיית הכוס הנה לא תנקה כי תשתה אותה
"שתו ישתו" - ואעפ"כ שתו הכוס ההוא
"הנה אשר אין משפטם וגו'" - ר"ל שאר העכו"ם שהרעו לישראל אין דין משפטם חמור כל כך לשתות כוס התרעלה הואיל ואין להם קורבה עם ישראל (דימה הפורעניות לשתיית כוס יין תרעלה המטמטם את הלב ומבלבל את המוח)
"כי כה אמר ה'" אין לכם לבטוח עלי להחיות אותם, כי "הנה" העמים "אשר אין משפטם לשתות הכוס", שלא נתחייבו כליה ע"פ המשפט, בכ"ז "שתו ישתו", שאחר שיצא שבט אפו של ה' להרגיז ממלכות לא יבחין וישחית הכל, "ואתה הוא", ר"ל והלא אתה הוא אשר גרמת כל זה, שבעבור עונך יצא המשחית, וא"כ איך "נקה תנקה", הלא זה דבר שאי אפשר, ומוסיף לאמר "לא תנקה כי שתה תשתה" אתה, שאתה החייב כפי המשפט לשתות הכוס, אתה תהיה גרוע מכל העמים, שהם אחר שישתו הכוס ינקו מעונם, ואתה גם "כי שתה תשתה", בכ"ז "לא תנקה":