רש"י על ירמיהו כג
<< · רש"י על ירמיהו · כג · >>
פסוק א (כל הפסוק)
פסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ד (כל הפסוק)
פסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ו (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
"לנביאים נשבר לבי בקרבי" - לדברי הנביאים האומרים שלום יהיה לכם נשבר לבי
"רחפו" - הולכים ונעים ככנפי צפור המרחף על קנו (טרנבליר"ש בלע"ז)
"מפני ה'" - שאני שומע ממנו גזירה רעה זאתפסוק י (כל הפסוק)
"מפני אלה" - שבועת שקר
"אבלה" - חרבה
"מרוצתם" - (קורש"א בלע"ז) וי"ת ל' רצון
"לא כן" - לא בדיןפסוק יא (כל הפסוק)
"גם נביא גם כהן" - אפילו אלו שהכל למידין מהם
"גם בביתי מצאתי רעתם" - שהעמידו דמות בהיכלפסוק יב (כל הפסוק)
"כחלקלקות" - ארץ חלקה שהרגל מחלקת בה והאדם נופל
"כחלקלקות באפלה" - כשלון על כשלון חלקלקות באור יש כשלון אפלה בלא חלקלקות יש כשלוןפסוק יג (כל הפסוק)
פסוק יד (כל הפסוק)
"ובנביאי ירושלים" - אני רואה עתה שערורה דבר מגונה
"וחזקו ידי מרעים" - אומרים לרשעים שלום יהיה לכם
"לבלתי שבו" - שלא ישובו המריעים איש מרעתופסוק יז (כל הפסוק)
פסוק יח (כל הפסוק)
פסוק יט (כל הפסוק)
פסוק כ (כל הפסוק)
פסוק כב (כל הפסוק)
פסוק כג (כל הפסוק)
פסוק כד (כל הפסוק)
פסוק כו (כל הפסוק)
"עד מתי" - ינבאו שקר וכי יש בלבם של הנביאים הללו הנבאים שקר לקיים מחשבותם שהם חושבים להשכיח את עמי שמי וגו'
"תרמית" - לשון מרמהפסוק כח (כל הפסוק)
"יספר חלום" - יספרנו לשון הבאי כשאר חלומות ולא יחזקנו בדברי נבואה
"מה לתבן את הבר" - מה ענין שקר אצל אמת
"את הבר" - עם הברפסוק כט (כל הפסוק)
"הלא כה דברי כאש" - לא היה להם לטעות ולדמות חלומותם לומר שהם נבואה כי דבר נבואה כשבאה בפי הנביא בגבורה היא באה בו כאש בוערת כענין שנאמר ותהי בלבי כאש בוערת (לעיל כ) ואומר ויד ה' עלי חזקה (יחזקאל ג)
"וכפטיש" - (פי"ק בלע"ז) ויש אומר (מרטיי"ל בלע"ז)פסוק ל (כל הפסוק)
פסוק לא (כל הפסוק)
פסוק לב (כל הפסוק)
פסוק לג (כל הפסוק)
"מה משא ה'" - לשון שחוק לפי שנבואתו להם למשא
"ואמרת אליהם את מה משא ונטשתי וגו' ונטשתי" - ועזבתי אומרים לכם מה המשא אתם למשא להקב"ה והוא אמר שיטוש וישליך אתכם מעל זרועותיו משמים ארץ כך שמעתיפסוק לו (כל הפסוק)
"כי המשא יהיה לאיש דברו" - אע"פ שאתם מהפכין את המשא לגנאי משא דבר ה' לאיש דברו ולאיש עצתו הוא מגלהו ואתם מהפכין אותו ללשון משאוי זו לא שמעתי כן והיא עיקר אבל כך שמעתי כי המשאוי יהי' משאוי של פורענות למי שאומרו השואל מה משא ע"א משא ה' ל' נבואה הוא והיה הנביא השקר שואל לנביא האמת לאמר לו את דבר הקב"ה בל' שבא הסיגנון אליו והסיגנון לא היה מפרש הדיבור כל כך והיה נביא השקר מהפך הפירוש לצד אחר והיה מדבר בדוגמת נביא האמת כדי שיאמינו בו וכן עשה חנניה בן עזור לכן הוא אומר אל תשאלו משא ה' את ל' הסגנון אלא מה דבר ומה ענה את פירוש הדבר שאלו לנביא אמת לאמר להם מה הקב"ה אומר ולהיכן נוטין את דבריו
"כי המשא יהיה לאיש דברו" - סיגנון סתם הקב"ה אמרו סתם לאיש עצתו שאינו חשוד להפכו ואתם שואלים אותו כדי להפכו והפכתם את דברי הקב"ה וזהו שאמר למעלה מגנבי דברי איש מאת רעהו (כאן) גם זה לשון מיותר
