רש"י על דברי הימים א כט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


<< · רש"י על דברי הימים א · כט

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שלמה בני אחד וגו'" - ואפילו אם היו מאה לא די לבנותו ועוד שהוא נער ורך

"והמלאכה גדולה" - ואם תאמר תקטין הבית זה אי אפשר

"כי לא לאדם הבירה כי אם לה' אלהים" - הגדול והנורא אשר לא יכלכלוהו השמים ושמי השמים ואעפ"כ אל תבהל לבנות בית גדול כזה כי אני בכל כחי הכינותי לבית אלהים הזהב לזהב והכסף לכסף וגו' לפיכך אין לך טורח גדול כל כך

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אבני שוהם ומלואים" - דוגמת המשכן אבני שוהם ואבני וגו' (שמות כ"ט)

"אבני פוך ורקמה וכל אבן יקרה" - לתת בקירות הזהב ובכלי הכסף

"ואבני שיש" - לעמודים ושלחנות ולרצפה

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועוד ברצותי בבית אלהי" - פתרון מרוב רצון שרציתי בבית אלהי

"יש לי סגולה" - קבצתי לי קבוצת זהב וכסף כדפירש לפנינו

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מזוקק" - לבן הרבה

"לטוח קירות הבית" - ואין אדם יכול לטוח שום דבר לא בכסף ולא בזהב כי אם שיהיה מזוקק

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לזהב לזהב ולכסף לכסף ולכל מלאכה ונתתיו ביד חרשים" - אומנים וזהו אשר הכינותי לבית המקדש ואע"פ שקבצתי כל זאת ומי מכם שמתנדב למלאות ידי היום לה' להביא זהב וכסף וכל דבר לבנין דוגמא כל נדיב לבו הביאו חח ונזם (שמות לה)

"למלאות" - דוגמת ומלאת יד אהרן ויד בניו (שם כט) ותרגומו ותקריב קרבן דאהרן

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתנדבו שרי האבות וגו'" - אותם שכתוב למעלה על שבט ישראל וגו' וכתוב כן למעלה (כ"ז) ובני ישראל למספרם ראשי האבות וגו'

"ולשרי מלאכת המלך" - וגם שרי עבודת אדמת המלך ועל שבכרמי המלך וגו' כדלעיל

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואדרכונים רבו" - (קצונ"ש בלע"ז)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ונתנו לאוצר בית ה' על יד יחיאל הגרשוני" - שהיה נגיד על האוצרות (כדלעיל כ"ו) בני יחיאל זיתם ויואל אחיו על אוצרות בית ה'

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בלב שלם" - בלב אחד נתנו ברצון נפשם ולא בשני לבבות שיש אדם שנותן בעל כרחו ולא בנפש חפצה או שמתבייש מאחרים והוא נקרא שני לבבות אבל אלו ברצון נפשם נתנו כולם

"וגם דויד המלך שמח שמחה גדולה" - ושלא תאמר כהם ולא יותר מכולם לכך אמר וגם דוד המלך שמח וגו' יותר מכולם כי הוא בעל המעשה דוגמת (שופטים ה') הרים נזלו מפני ה' זה סיני יותר מכולם מפני אשר ירד עליו ה' באש (שמות יט)

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויברך דויד את ה' לעיני כל הקהל" - שהקהיל כדאמר לעיל (כ"ח) ויקהל דוד ויברכם על התנדבם

"ויאמר דוד ברוך אתה ה' אלהי ישראל אבינו" - לפיכך הזכיר ישראל יותר מאברהם ויצחק לפי כי יעקב גם הוא נדר דכתיב וידר יעקב נדר (בראשית כ"ח)

"ישראל אבינו" - ישראל סבא וגם בבראשית רבה מפורש כך נדרתי אני דוד ועמי כמו ישראל סבא וכל הנודר צריך להזכיר בנדרו ישראל וכן אשר נדר לאביר יעקב (תהלים לב)

"מעולם ועד עולם" - אמר דוד גר אחד היה יתרו בין שש מאות אלף ואמר ברוך ה' אשר הציל אתכם גנאי גדול הוא זה לכל ישראל ואני הריני מוסיף לברך את הקב"ה יותר מיתרו

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לך ה' הגדולה" - נתן שבח להקב"ה שנתן לו כל כך לקבוץ ממון כזה לבנין בית המקדש דכתיב (לעיל י"ז) הוא יבנה לי בית וסמיך ליה ה' בעבור עבדך וכלבך עשית את כל הגדולה וגם ל' גדולה נופל על בנין בית המקדש כדכתיב (לעיל כב) והבית לבנות לה' להגדיל למעלה

"לך ה' הגדולה" - אף על פי שהקבצתי כל הממון הזה לבנין בית המקדש שנקרא גדולה אתה נתת לי כל הגדולה הזאת והגבורה שנתת לי גבורה להלחם עם שונאי ישראל ולבוז שללם לפני לבנות הבית כדלעיל אחר שנלחם עם כל אויביו ונצחם כתיב (לעיל יח) גם אותם הקדיש המלך דוד וגו'

"והתפארת" - כל שבחות אלו שבחו על שנתן לו הקב"ה כח לקבץ ממון לבנין ב"ה שנקרא פאר דכתיב (ישעיהו ס') לפאר מקום מקדשי וגם (למעלה כ"ב) כתיב לשם ולתפארת

"והנצח" - שנתן לו הקב"ה נצחון לשלול שלל העובדי כוכבים לצורך הבנין

"כי כל בשמים" - לך הוא אפילו על מה שעל השמים אתה מושל כל שכן על מה שבארץ לפיכך אתה יכול ליתן גדולה למי שאתה רוצה

"ובארץ" - אתנחתא ששם מסיים הפסוק ומוסב למעלה הימנו כדפרשתי

"לך ה' הממלכה והמתנשא לכל לראש" - פתרון מלך בשר ודם אם נתן לעבדו אחד שררה וממשלה במלכות אחר השר הוא עבדו בכל מקום שהוא אבל המלכות אינו של מלך ומי שהמלכות שלו אין העבד המושל שלו אבל הקב"ה שלו הוא העבד הממונה למושל וגם המלכות שלו (אקטרי"א בלע"ז) ולפיכך כתיב לך ה' הממלכה והמתנשא עליהם דאפילו ריש גרגותא משמיא מנו ליה ועוד פירשו והמתנשא לכל לראש כשאנו סבירין ששבחנו לך כל ההודאות ואין לך עוד שבח אחר עדיין אינו כלום שהמשובח עומד לראש השבחות וכן כשמסיים דוד כל תשבחותיו בתהילים הוא מתחיל מזמור האחרון שירו לה' שיר חדש כלומר כל השבחות חדשים הם כאילו לא שבחנוהו מעולם כך פי' לי רבי אלעזר ב"ר מאיר ב"ר יצחק מאורלינ"ש וכן בחגייגת ירושלמי כמדומה לי

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והעושר הכבוד מלפניך" - מידך והכבוד נופל על העושר כדכתיב בזו כסף בזו זהב וגו' (נחום ב') וכמו ומאשר לאבינו עשה את כל הכבוד הזה (בראשית לה) כלומר כל העושר שסגלתי מאתך הוא כי אתה מושל בכל ובידך כח וגבורה וגו'

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועתה אלהינו מודים אנחנו לך" - על שחלקת לנו מטובך

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכי מי אני ומי עמי כי נעצר כח להתנדב" - שדחקנו עצמנו להתנדב כל כך בזאת הנדבה ולא משלנו אלא ממך הכל וחלקת לנו מעט

"ומידך נתנו לך" - ומה שנתת לנו מידך נתנו לך מקצת נו"ן דגושה במקום נו"ן שניה נתננו לך

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי גרים אנחנו לפניך" - ואין לנו חלק ונחלה בארץ ולא אחוזה אלא לגור בה דוגמא כי גרים ותושבים אתם עמדי (ויקרא כה)

"ככל אבותינו" - אדם שיש לו בנים ונחלות ומכר כל הנחלות ואם באים בניו לגור באותה נחלה לימים ושנים הם נקראים גרים ותושבים אבל אבותינו היו אורחים וכן אמר דוד אין אנו כן אלא גם אנו וגם אבותינו כולנו גרים ותושבים בעולם דכתיב לך שמים אף לך ארץ תבל ומלואה אתה יסדתם (תהלים פט)

"כצל ימינו על הארץ" - מפורש במדרש קוהלת ולא כצל האילן ולא כעוף הפורח העושה צל לימים ושנים או לשעה אחת עושה צל אלא כצל כנפי הדבורה שיש לה כנפים ואין לה צל

"ואין מקוה" - אין מי שיש לו תקוה שלא ימות

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אשר הכינונו" - דוגמת אשר הביאונו

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וידעתי אלהי כי אתה בוחן לבב" - אתה בוחן מי שיש לו שני לבבות אחד לטוב ואחד לרע

"ומישרים תרצה" - ולב טוב ויושר תרצה וכי אני יודע שביושר לבבי שישרתי לטוב לבבי ללב א' בהתנדבותי את כל אלה ומן עמך שהתנדבו פתרון בשלי אני בקי ויודע ובשל אחרים איני יודע אלא מה שראיתי שבשמחה התנדבו אני אומר

"ועתה עמך הנמצאו פה ראיתי בשמחה להתנדב לך" - כלומר ראיתי ששמחו בהתנדבם ואיני יודע אם מרצון לבם היה כדכתיב וישמחו העם על התנדבם

"הנמצאו פה" - הנמצאים כאן הם הכתובים למעלה ויקהל דוד את כל שרי ישראל וגו' אבל עשירי ישראל כולם אשר בכל עיר ועיר לא נמצאו פה ועל כן רבונו של עולם נתמעטה הנדבה שאילו היו שאר כל ישראל כאן אז התרבה הנדבה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"שמרה זאת לעולם" - זכור לנו זאת הנדבה למצוה רבה ולצדקה

"ליצר מחשבות לבב עמך" - כי יצר שני לבבם ומחשבותם לטובה ומוסב הוא על כי אתה בוחן לבב וגו'

"והכן לבבם אליך" - שני לבבם שלם להיות לב א' אליך וכן תפרש

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולשלמה בני תן לבב שלם" - להכין לבבו שלם עם אלהיו לשמור מצותיו וגו' וכן בקש שלמה יהי ה' אלהינו עמנו עד והיה לבבכם שלם (מלכים א' ח')

"ולבנות הבירה אשר הכינותי" - (אפרייטש"י בלע"ז) ועתה לפי שהכינותי וזמנתי הכל לפיכך נקל לשלמה לבנות ובלבד שתהא ידך בו

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאמר דויד לכל הקהל" - מוסב על ויקהל דוד את כל שרי וגו'

"ברכו נא את ה' אלהיכם" - אלהי אבותיכם לא נאמר אלא אלהיכם דמשמע ולא אלהי אבותיהם לכך נאמר ברכו את ה' אלהיכם והם אמרו אלהינו ואלהי אבותינו ולכך ויברכו כל הקהל לה' אלהי אבותיהם מתוך ריצוי ל' ומחמת קדושתו

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"למחרת היום" - אותו היום של וועד זה שדבר דוד כל דבריו כי אותו היום לא היה להם פנאי כי כשהלכו מן הוועד עסקו לקנות בהמות לצורך הקרבנות עד הלילה ולמחר ויזבחו לה' זבחים וגו'

"פרים אלף כבשים אלף ונכסיהם" - דוגמא אילים חמשה עתודים חמשה וגו' (במדבר ז') שיעור אחד לכולם

"וזבחים לרב" - כן דרך המקרא לדבר כשמדבר בשנים ובג' דברים מניח הראשון עד לסוף ומפרש האחרון מיד וכן ויבא לבן באהל יעקב עד ויבא באהל רחל והלא כבר נאמר ויבא לבן באוהל יעקב הוא אהל רחל (בראשית לא) אלא לא מצא הוא מוסב על האמהות האחרונות ושוב מפרש הראשון ויצא מאהל לאה תחלה ויבא באהל רחל מאהל לאה הלך אל אהל רחל לפי שדברים אחרים צריך לומר על זה ורחל לקחה וגו' ושוב אין נופל לומר ובאוהל שתי האמהות ולא מצא הכא נמי צריך לומר על הזבחים דברים אחרים

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויאכלו וישתו ביום ההוא וגו'" - ואם היה אומר ויזבחו לה' זבחים היה מפסיק בין הזבחים והעולות בדברים אחרים וכדי שלא להפסיק לא אמרן מיד והמתין עד לבסוף ואומר וזבחים לרוב ויאכלו וישתו וכן הרבה דוגמא ויאכלו וישתו לפני ה' דוגמא ויקח יתרו חתן משה וגו' (שמות ט')

"וימליכו שנית לשלמה בן דויד" - כבר המליכוהו פעם אחד כדכתיב במלכים (א' א') ויקח צדוק הכהן את קרן וגו' מפורש בהוריות מלך בן מלך אין מושחין אותו ולמה משחו את שלמה דוד צוה למשחו כדי להוציא מלבן של עוזרי אדוניהו להמליכו

"וימשחו לה' לנגיד" - מלשון נגידו תרגום של משכו ועל שם אשר יצא לפניהם ואשר יבא לפניהם ואשר יוציאם ואשר יביאם (במדבר כז)

"ולצדוק לכהן" - לפי שמשח אביתר את אדוניהו

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישב שלמה על כסא ה' למלך" - כאן נופל לומר מלך על כסא ה' שהכסא של ה' הוא להמליך עליו מי שירצה ובמדרש מפורש כסאו היה מלא כמו הלבנה בט"ו בחדש כי מאברהם עד שלמה ט"ו דורות אברהם יצחק יעקב יהודה פרץ חצרון רם עמינדב נחשון שלמה בועז עובד ישי דוד שלמה וזהו שכתוב כסאו כשמש נגדי (תהלים פט) שאינו נחסר לעולם ואם אתה רוצה לדמותו לירח יהיה כירח שיכון לעתיד לבא ומשלמה ואילך נתמעטו המלכים מגדולתם כלבנה המחסרת והולך עד צדקיהו ועיני צדקיהו עור

"וישמעו אליו כל ישראל" - מיד מה שאין כן בשאול כדכתיב (שמואל א' י') ובני בליעל אמרו מה יושיענו זה וגם דוד לא מלך מתחלה כי אם בחברון שבע שנים

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכל השרים והגבורים" - מה שאין כן באדוניה כדכתיב (במלאכים א א) והגבורים אשר לדוד לא היו עם אדוניהו

"וגם כל בני המלך נתנו יד" - מה שאין כן באדוניהו שלא שמו ידם תחתיו

"נתנו יד" - אמונה תקעו כף לשלמה לעבדו בלבב שלם

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויתן עליו הוד מלכות" - פתרון נתן עליו חן מלכות דוגמא ונתת מהודך עליו (במדבר כז) שהכל אמרו הגון זה ובדנייאל כתיב ועמד על כנו נבזה ולא נתנו עליו הוד מלכות

פסוק כט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ודברי דויד המלך הראשונים" - מה שאירעהו לדוד מתחלתו עד סופו

"הנם כתובים על דברי שמואל" - בספר שמואל

"ועל דברי גד" - במעשה המגפה ולכבוד המלך מגיד ומזכיר לומר כל פרשת גדולתו של מלך כתיב כאן ובמקומות אחרים וכן דמרדכי על ספר דברי הימים למלכי מדי ופרס

פסוק ל (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והעתים אשר עברו עליו" - עתות צרה שעברו עליו וז"ש דוד (תהלים לא) בידך עתותי הצילני מיד אויבי ורודפי

"ועל ישראל" - עתות שעברו על ישראל

"ועל כל ממלכות הארצות" - שבאו על ישראל דוגמא בשמואל (א' ז') וירעם ה' בקול גדול על פלשתים ויהומם וגו' וכן ביהושפט (ד"ה ב' כ') ובעת החלו ברנה ותהלה נתן ה' וגו' וכן בסנחריב (ישעיהו לז) וישכימו בבקר והנה כולם פגרים מתים (ובאבוד רשעים רינה)