רמב"ם על מכשירין ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · רמב"ם · על מכשירין · ה · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה א[עריכה]

מי שטבל בנהר והיה לפניו נהר אחר וכו' בכי יותן. אשר יטבול בו אין ספק כי המים אשר על שטח גופו הוא בכי יותן לפי שהוא ברצונו וכונתו ומי שעבר בנהר המים אשר נבלל בהם אינן בכי יותן כמו שקדם לנו ע"כ אמר כי כשטבל בנהר ויצאו המים ההם על שטח גופו הן מכשירין ואם עבר אחר כך בנהר אחר המים אשר על שטח גופו אינן בכי יותן וזהו ענין אמרם טיהרו שניים את הראשונים וכן אם דחייהו חבירו אחר הטבילה ונפל במים אותם המים שעל גופו אינן בכי יותן אבל כשחבירו מצחק עמו אז הוא נפילתו למים ובלילתו לרצונו ואינו אנוס בזה וע"כ מים שעל בשרו בכי יותן:

משנה ב[עריכה]

העושה צפור. שהוא מנתז מים בזריקתו והם העושים זה הנערים אצלנו מקנים לצחוק ואין הכוונה מהם שיבללו בהם אותו דבר שיבלל בה בעת הצחוק וכן המים אשר ישארו בה עד שנשאר אינו בכי יותן לפי שאין בכוונה השארתו שם:

משנה ג[עריכה]

שיגובו. בעבור שיגבהו בהתפזרות המים בבללן והלכתא כחכמים:

משנה ד[עריכה]

פי' לרחבו. שידע כמה רחבו. ועמקו שידע כמה עמקו ואין ספק כי כשישער הרום בידו או במדה שהוא מתכוין בלילת המדה ההיא או ידו וע"כ המים הנתנין בידו או במדה מכשיר כשנגעו בהן בפירות בכוונה כמו שקדם ביאורו והלכה כר"ע:

משנה ה[עריכה]

אמרו את שבאבן טהורים שהמים אשר על האבן ההיא אשר בתוך הבור דינו כדין מי הבור שהוא טהור לא יתטמא ולא יכשיר כמו שביארנו אע"פ שהאבן נראה למעלה משטח המים והדבר הנראה ממנו בלול אין דין המים אשר על החלק היוצא ממנו דין מים תלושים:

משנה ו[עריכה]

שלח. העור בצמרו כמו שמפשיטים אותו כאשר יחבט אותו במטה והוא חוץ למים כונתו בלי ספק הוצאת המים והוא כמו מרעיד את האילן להשיר ממנו משקין שהוא מכשיר כמו שנקדם אמנם כשנחבט והוא בתוך המים אין כונתו יציאת המים מן העור כיון שהוא שקוע במים וא"ר יוסי כי אז ג"כ הוא מתכוין שיצא המים הנכנס בגופו עם מה שנתלה בו מן הצואה וע"כ מכשיר הדבר שיצא ממנו ונתז ואפי' בתוך המים ואין הלכה כר"י:

משנה ז[עריכה]

עקל. הוא מקים בתוך הספינות אשר מתקבץ בו המים שמזדלגין מבקיעות הספינה ויתקבצו בהם מים תמיד ומשוטות בערבי מגאר"ף ומצודות ורשתות ומכמורות כולן מיני השבכות שצדין בהן החיות ואמרו אם נער בכי יותן ר"ל כי נעירת השבכה במים מה שינער ממנה הוא בכי יותן לפי שכונתו אז הוצאת מים ממנה וענין אמרו בספינה לצרפה כדי שתתחסם ויסגר בקיעתה לפי שהספינה שהיתה ביבשה תבקע:

ואמרו מסמר לצרפו שיקשהו בעבור כי ברזל כשהלבינוהו באש וכבוהו במים הוא מתחזק ומתחסם והנפחים קורין לזה מקשה וחכמים קורין אותו צריפה וקורין לו ג"כ חסום:

ואוד. ידוע שהוא אוד של אש:

משנה ח[עריכה]

קסיא של שולחנות. הכסוי שכופין על שולחני המזון כדי שלא יפול במזון אשר על השולחן מים או כיוצא בהן ושיפא של לבנים כסוי שעושין ללבנים שמכסים אותן שלא יפול עליהן מים קודם בשולם ויפסדו:

משנה ט[עריכה]

ענין ההלכה הזאת כי כשיהיה הכלי טהור ובו משקין טהורים והריק מהם בכלי אחר טמא כל מה שנכנס מהמשקים בכלי התחתון הטמא הוא טמא בלי ספק ואשר ישאר מן המשקים בכלי הטהור אשר יריק ממנו הרי הן טהורין ולא נאמר הרי נתחברו משקים אשר בכלי העליון לדבר השותת אשר הוא עמוד מכלי אל כלי ואותו עמוד הוא נקרא נצוק וזה הטעם אמרו בכאן כל הנצוק טהור:

וזיפים וצפחת. שני מקומות בארץ ישראל שהיה דבשם בתכלית העובי וע"כ יחבר נצוק שלהן בין המשקין אשר בין שני הכלים וישובו מה שבתוכם יחדיו משקים טמאים:

ומקפה של גריסין ושל פול תבשיל של פולים הטחונין ובלתי טחונין וטעם זה מה שזכר מפני שהיא סולדת לאחוריה פירוש כי כשנפסק הקלוח והריק ידו חזר אותו עמוד השותת אשר היה קצתו במשקין טמאים למשקין אשר בכלי העליון הטהור ויטמא המשקין אשר היה הערוי מהן וזה משום עובי עצמה ר"ל עובי עצם המקפה הזאת של פולין:

משנה י[עריכה]

השמר בביאור המשנה הזאת מה שזכרתי לך בהלכה אשר לפניה והוא כי הכלי אשר יריק ממנו טהור ואשר יריק אליו טמא וטעם אמרו מצונן לחם טמא לפי שעמוד המשקה אשר יקרא נצוק יתחמם בהיות קצהו בכלי החם ויעלה ההבל עם הנצוק מתוך הכלי החם הטמא ויחמם המשקה אשר בכלי העליון וע"כ שב טמא לפי שההבל החם חבר ביניהם והוא עולה מן הטמא אל הטהור ור"ש אומר כי הענין הזה עצמו חייבנו לומר במי ששפך משקה חם טהור בכלי שיש בה משקה טמא יותר חם ממנו לפי שמן הטמא הזה שהוא יותר חם יעלה הבל רותח עם הנצוק ויוסיף בחמימות המשקה הטהור וזהו פי' אמרו כחו של תחתון יפה משל עליון טמא ואין הלכה כר"ש לפי שכיון ששניהן חמין ואע"פ שהתחתון יותר חם מן העליון לא יראה לו פעולה ברורה במשקה אשר שופך ממנו:

משנה יא[עריכה]

לפי שזכר בהלכה אשר לפניה כי ההבל העולה מן הכלי הטמא הוא כמו המשקים טמאים ויטמאנו שנה מה שדומה לזה ואמר כי כשתגיס האשה הטהורה הקדרה טמאה בכף והזיעו ידיה מן ההבל העולה מן הקדרה שידיה טמאות לפי שנגעה במשקין טמאין לפי שההבל אשר בלל ידיה הוא ממשקין טמאין וחלופו כשהיו ידיה טמאות והקדרה טהורה והזיעו ידיה בהבל אותה זיעה היו משקין טמאים לפי שנטמאו בידה ויטמאו כל מה שבקדרה לפי שההבל מחובר בין המשקה ההוא אשר על ידיה ובין מה שבקדרה ורבי יוסי אומר עד שנטף מזיעת ידיה בקדרה ואז תהיה טמאה ואמרו בכאן קדרה טמאה ר"ל הדבר אשר בקדרה לפי שכבר ביארנו בתחלת המסכתא שמשקין שנטמאו מחמת ידים לא יטמאו כלים אא"כ תחשוב זיעת היד הנה בהבל כאילו הן משקים טמאים היוצאים מן הטמא ויחושו לו ופירוש אמרו היין שבכף טהור כי אינו מכשיר עד שישימו בכלי ואז יהיה משקה ויכשיר ואין הלכה כר' יוסי: