משנה מכשירין ה ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק ה · משנה ז | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

המים העולין בספינה ובעקל ובמשוטות, אינן בכי יותן.

במצודות וברשתות ובמכמרות, אינן בכי יותן.

ואם נער, בכי יותןט.

המוליך את הספינה לים הגדול י לצרפה, המוציא מסמר בגשמים לצרפו, המניח את האוד בגשמים לכבותו, הרי זה בכי יותן.

נוסח הרמב"ם

המים העולין בספינה ובעקל ובמשוטות אינן בכי יותן במצודות וברשתות ובמכמורות אינן בכי יותן אם ניער בכי יותן המוליך את הספינה לים הגדול לצורפה המוציא מסמר לגשמים לצורפו המניח את האוד בגשמים לכבותו הרי זה בכי יותן.

פירוש הרמב"ם

עקל. הוא מקים בתוך הספינות אשר מתקבץ בו המים שמזדלגין מבקיעות הספינה ויתקבצו בהם מים תמיד ומשוטות בערבי מגאר"ף ומצודות ורשתות ומכמורות כולן מיני השבכות שצדין בהן החיות ואמרו אם נער בכי יותן ר"ל כי נעירת השבכה במים מה שינער ממנה הוא בכי יותן לפי שכונתו אז הוצאת מים ממנה וענין אמרו בספינה לצרפה כדי שתתחסם ויסגר בקיעתה לפי שהספינה שהיתה ביבשה תבקע:

ואמרו מסמר לצרפו שיקשהו בעבור כי ברזל כשהלבינוהו באש וכבוהו במים הוא מתחזק ומתחסם והנפחים קורין לזה מקשה וחכמים קורין אותו צריפה וקורין לו ג"כ חסום:

ואוד. ידוע שהוא אוד של אש:

פירוש רבינו שמשון

אם נער. מנער טליתו מלשון התנערי מעפר (ישעיה נב):

לצורפה. אם מחזקת המים שלא יכנסו לתוכה:

מסמר לצורפו. בתוספתא מחלק בין לצורפו בין לכבותו:

אוד. כמו אוד שנשבר דפרק המביא כדי יין (דף לג.) כלי שגורפין בו את התנור ובתוספתא מחלק בין לכבותו לעשותו פחמים:

תניא בתוספ' (סוף פ"ב) שלשל את החבל לבור לידע אם יש בו מים בכי יותן ידיו ורגליו אינן בכי יותן שלשל את המטלית להעלות בה דלי או קיתון וכלכלה להושיב בה תרנגולת אינו בכי יותן ואם נער בכי יותן המוציא מסמר לגשמים לכבותו אינן בכי יותן ואם בשביל לצרפו בכי יותן המניח את האוד בגשמים לכבותו אינו בכי יותן ואם בשביל לעשותו פחם הרי זה בכי יותן:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

העקל - מקום בשולי הספינה שמתקבצים שם המים הנכנסים בסדקים של ספינה:

אם ניער - להסיר המים שעליהן. כמו המנער טליתו:

לצרפה - לבדקה אם המים נכנסים לתוכה אם לאו. פירוש אחר, לחזקה ולחסמה. לפי שכשהיא ביבשה, נבקעת מאליה, ומכניסים אותה בים כדי שתשרה במים ויסתמו בקועיה וסדקיה:

מסמר לגשמים לצרפו - לחזקו ולחסמו, כשיבואו עליו מים לאחר שנתלבן באש:

אוד - עץ שמקצתו אכלה האש:

פירוש תוספות יום טוב

ובמשוטות שמנהיגים בהן הספינות. כדתנן ברפ"ה דב"ב:

אינן בכי יותן. דאינו מתכוין שישרו במים ולא נתכוין למים וכן במצודות וברשתות דלא נתכוין למים. ואם ניער מהם המים ונתזו מהן המים כיון דנתכוין שיצאו המים. אחשבינהו. ואם נפלו על הפירות הרי זה בכי יותן. מהר"ם:

[ואם נער בכי יותן. לפי הסברא ה"ה בספינה ודכוותייהו. וק"ל אמאי לא תננהו בחד בבא. והפסיק באינן בכי יותן. והרמב"ם בפי"ג מהט"א [הלכה יא] העתיק המשנה כצורתה]:

לים הגדול. תנא בא"י קאי. והתם באותו ים רגילין בכך:

לצרפה. כתב הר"ב לחזקה כו' עיין לשון רש"י שכתבתי בספ"ד דכלים:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ט) (על המשנה) ניער כו'. וה"ה ובספינה ודכוותה. וקשה, אמאי לא תננהו בחד בבא:

(י) (על המשנה) הגדול. תנא בארץ ישראל קאי ובאותו ים רגילין בכך:


פירושים נוספים