עיקר תוי"ט על מכשירין ה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

משנה מכשירין ה: הדף הראשי * מהדורה מנוקדת * נוסח הרמב"ם * נוסח הדפוסים * ברטנורא * עיקר תוספות יום טוב

(א)

.אין פירוש למשנה זו

(ב)

(א) (על המשנה) אינן כו'. והמים העולים עליו, בכי יותן. הר"מ:

(ב) (על הברטנורא) שמנתזין על לא דבר באויר. לא כמתכוין לנתז על חבירו דרישא, וכמשחק דמשנה א':

(ג)

(ג) (על המשנה) בכי יותן. הטעם, דאע"ג דלא ניחא ליה הדלף, טכל מקום כיון דבללן כדי להתפשט המים בכולן, חשוב ניחא ליה. מהר"מ:

(ד)

(ד) (על הברטנורא) ואפילו מה שלמטה מן הרושם. משום דאי אפשר לרושם בלעדו. תוספתא:

(ה) (על הברטנורא) ואפילו לאיכא דאמרי דר' טרפון לאו חברו הוה:

(ה)

(ו) (על הברטנורא) אלא על ידי הרגש בלבד ידע אם יש בו מים. ואע"פ דכשמרגיש אי אפשר שלא יעלו בו המים, מכל מקום אין כוונתו לעליית שום מים כלל ואין צריך להם:

(ז) (על הברטנורא) והר"מ מפרש נמי לענין שאין מקבלין טומאה, ואף שהאבן נראה על שטח המים, אינן כתלושין. וכן כתב מהר"ם, אם פשט טמא ידיו ונטלו מן המים, מים שעליו טהורים. ועתוי"ט:

(ו)

(ח) (על המשנה) בכי יותן. שכוונתו בלי ספק הוצאת המים, והוי כמו מרעיד את האילן. אבל כשנחבט והוא בתוך המים, אין זה כוונתו כיון שהוא שקוע במים. הר"מ:

(ז)

(ט) (על המשנה) ניער כו'. וה"ה ובספינה ודכוותה. וקשה, אמאי לא תננהו בחד בבא:

(י) (על המשנה) הגדול. תנא בארץ ישראל קאי ובאותו ים רגילין בכך:

(ח)

.אין פירוש למשנה זו

(ט)

(יא) (על המשנה) חוץ כו'. ואפילו מערה מצונן לצונן. הר"מ:

(יב) (על הברטנורא) והכי נמי מפרשי בבוא הזיפים, שקרנים והולכי רכיל שמזייפים דבריהם. גמרא:

(יג) (על המשנה) שהיא כו'. ולתנא קמא כיון שאין בהם ריר כל כך כמו דבש הזיפין והצפחת, לא חשיב ליה. תוס'

(י)

(יד) (על הברטנורא) כמו זיעת המרחץ. הר"ש. וקצת קשה, רא"כ אפילו בלא ניצוק נמי יהא טמא. ואולי דאי אפשר בלא ניצוק. ועתוי"ט

(יא)

(טו) (על הברטנורא) דלא חילקו לעיל בין עליון הם לתחתון חם אלא כשהעליון טהור, אבל כשהעליון טמא, לעולם מטמא התחתון. נ"ל: