משנה מכשירין ה יא

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק ה · משנה יא | >>

[עריכה]

האשה שהיו ידיה טהורות, ומגיסה בקדרה טמאה, אם הזיעו ידיה, טמאות.

היו ידיה טמאות, ומגיסה בקדרה טהורה, אם הזיעו ידיה, הקדרה טמאה.

רבי יוסי אומר, אם נטפו.

השוקל ענבים בכף מאזנים, היין שבכף, טהור, עד שיערה לתוך הכלי.

הרי זה דומה לסלי זיתים וענבים כשהן מנטפין.

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

האשה שהיו ידיה טהורות,

ומגיסה בקדירה טמאה,

והזיעו ידיה - טמאות.

היו ידיה טמאות,

ומגיסה בקדירה טהורה,

והזיעו ידיה - קדירה טמאה.

רבי יוסי אומר: אם נטפו.

השוקל ענבים בכף מאזניים -

היין שבכף - טהור, עד שיערה לתוך הכלי,

הרי זה דומה לסלי זיתים וענבים שהן מנטפין.

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

לפי שזכר בהלכה אשר לפניה, כי ההבל העולה מן הכלי הטמא הוא כמו המשקים טמאים ויטמאנו, שנה מה שדומה לזה.

ואמר כי כשתגיס האשה הטהורה הקדרה טמאה בכף והזיעו ידיה מן ההבל העולה מן הקדרה, שידיה טמאות לפי שנגעה במשקין טמאין, לפי שההבל אשר בלל ידיה הוא ממשקין טמאין. וחילופו כשהיו ידיה טמאות והקדרה טהורה והזיעו ידיה בהבל, אותה זיעה היו משקין טמאים לפי שנטמאו בידה ויטמאו כל מה שבקדרה, לפי שההבל מחבר בין המשקה ההוא אשר על ידיה ובין מה שבקדרה.

ורבי יוסי אומר, עד שנטף מזיעת ידיה בקדרה ואז תהיה טמאה.

ואמרו בכאן קדרה טמאה - רוצה לומר הדבר אשר בקדרה, לפי שכבר ביארנו בתחילת המסכתא שמשקין שנטמאו מחמת ידים לא יטמאו כלים, אלא אם כן תחשוב זיעת היד הנה בהבל כאילו הן משקים טמאים היוצאים מן הטמא ויחושו לו.

ופירוש אמרו היין שבכף טהור - כי אינו מכשיר עד שישימו בכלי, ואז יהיה משקה ויכשיר.

ואין הלכה כרבי יוסי:

פירוש רבינו שמשון

[עריכה]

ומגיסה. בכף שנטלה הכף בידה ומהפכת בתבשיל שלא יקדיח:

אם הזיעו ידיה. מהבל הקדרה נטמאו ידיה כאילו נגעה במשקין שבקדירה וכן אם היו ידיה טמאות נטמא מה שבקדירה כאילו הן חיבור כגון מערה מצונן לחם:

אם נטפו. שנטף מן הזיעה לקדירה נטמאת ואם לאו לא נטמאת ועוד איכא לפרושי מתני' משקה דמטמא כלי שזיעת ידיה מטמא הקדירה ורבי יוסי לא חשיב זיעה משקה אלא א"כ נטפו:

היין שבכף טהור. ואינו מכשיר דלא הוחשב להיות משקה עד שיערה אותו לתוך כלים וכמו שאין לו תורת משקה לענין הכשר כך אין לו תורת משקה לענין טומאה ולענין יין נסך כדמוכח בתוספתא בפרק בתרא דטהרות:

תניא בתוספתא [פי"א דטהרות ע"ש ובע"ז פ"ח] השוקל ענבים בכף מאזנים אע"פ שהיין צף על גבי ידיו ואע"פ שחישב עליו טהור כינסו לתוך הכלי טמא הדורך ענבים בחבית אע"פ שהיין על גבי ידיו טהור וכן בעובד כוכבים אינו חושש משום יין נסך:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

ומגיסה בקדירה - מהפכת בכף שבידה לתבשיל שבקדירה:

אם הזיעו ידיה - מהבל הקדירה, נטמאו ידיה כאילו נגעה במשקה שבקדירה:

היו ידיה טמאות - אם הזיעו ידיה, נטמאת הזיעה מחמת ידיה, ונטמאת הקדירה, לפי שההבל מחבר בין הזיעה למשקין שבידיה שבקדירה ^טו:

ר' יוסי אומר אם נטפו - אין הקדירה טמאה אא"כ נטפו טיפין מן הזיעה שבידיה לתוך הקדירה. ואין הלכה כר' יוסי:

היין שבכף טהור - ואינו מכשיר, דלא הוחשב להיות משקה עד שיערה אותו לתוך הכלי. וכמו שאין לו תורת משקה לענין הכשר, כך אין לו תורת משקה לענין טומאה ולענין יין נסך:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

אם הזיעו ידיה הקדרה טמאה. כתב הר"ב לפי שההבל מחבר כו' ומסיים הר"ש כגון מערה מצונן לחם ע"כ. ודבר תימה הוא בעיני דהתם החם הוא הטמא ומטמא לעליון שהוא הצונן. ואילו הכא צונן העליון טמא ואתא לטמויי לחם התחתון ומה ראיה היא זו. וכי תימא דה"ק כמו שהחם מטמא לצונן העליון. אף כאן נעשה עליון חם מן התחתון ולפיכך חוזר ומטמא גם לתחתון. אכתי לאו ראיה דהא אי משום הא איכא לדמויי למחם לחם דטהור. ויראה לי דהך דהכא לאו מטעמא דלעיל הוא. דלא חלקו לעיל אלא כשהעליון טהור. אבל היכא דהעליון טמא כי הכא אין חילוק ולעולם העליון מטמא התחתון:

הקדרה טמאה. עיין בפירוש הר"ב דסוף זבים:

הרי זה דומה לסלי זתים וכו' עיין בסוף מכילתין:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(טו) (על הברטנורא) דלא חילקו לעיל בין עליון הם לתחתון חם אלא כשהעליון טהור, אבל כשהעליון טמא, לעולם מטמא התחתון. נ"ל:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

הקדרה טמאה: פי' הרמב"ם ז"ל מה שבתוך הקדרה לפי שהמשקים שנטמאו מחמת ידים אין מטמאין כלים ע"כ ומה שכתוב אח"כ בפירושו ז"ל אא"כ תחשוב וכו' עד ויחושו לו מצאתי שעבר על המגי' הקולמוס:

והר"ש ז"ל בפי' שני פירש דהאי פלוגתא דר' יוסי ות"ק אקדרה גופה שזיעת ידיה מטמא הקדרה עצמה אפילו לר' יוסי אם נטפו:

ה"ז דומה לסלי זתים וענבים שהן מנטפין: כך מצאתי מוגה: