משנה מכשירין ה רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) מי שטבל בנהר, והיה לפניו נהר אחר -

ועבר בו - טיהרו שנים את הראשונים.
דחיו חברו לשברו, וכן לבהמתו - טיהרו שנים את הראשונים.
אם כמצחק עימו - הרי זה בכי יותן.


(ב) השט על פני המים -

הניתזין - אינן בכי יותן.
ואם נתכוון להתיז על חברו - הרי זה בכי יותן.
העושה ציפור במים -
הניתזין, ואת שבה - אינן בכי יותן.


(ג) פירות שירד הדלף לתוכן, ובללן שיגובו -

רבי אומר: אינן בכי יותן.
וחכמים אומרין: בכי יותן.


(ד) המודד את הבור -

בין לעומקו בין לרוחבו - הרי זה בכי יותן,
דברי רבי טרפון.
רבי עקיבה אומר:
לעומקו - בכי יותן,
ולרוחבו - אינן בכי יותן.


(ה) פשט ידו, או רגלו, או קנה לבור -

לידע אם יש בו מים - אינן בכי יותן.
כמה מים יש בו - הרי זה בכי יותן.
זרק את האבן לבור, לידע אם יש בו מים -
הניתזין - אינן בכי יותן,
ואת שבאבן - טהורין.


(ו) החובט על השלח -

חוץ למים - בכי יותן,
לתוך המים - אינן בכי יותן.
רבי יוסי אומר:
אף בתוך המים - בכי יותן,
מפני שהוא מתכוון שיצאו עם הצואה.


(ז) המים העולין -

בספינה, ובעיקל, ובמשוטות - אינן בכי יותן.
במצודות, וברשתות, ובמכמורות - אינן בכי יותן.
אם ניער - בכי יותן.
המוליך את הספינה לים הגדול לצורפה,
המוציא מסמר לגשמים לצורפו,
המניח את האוד בגשמים לכבותו - הרי זה בכי יותן.


(ח) קסיה של שולחנות,

והשיפה של לבנים - אינן בכי יותן.
אם ניער - בכי יותן.


(ט) כל הניצוק - טהור,

חוץ מדבש הזיפים, והצפחת.
בית שמאי אומרין:
אף המקפה של גריסין, ושל פול,
מפני שהיא סולדת לאחריה.


(י) המערה מחם לחם,

ומצונן לצונן,
ומחם לצונן - טהור.
מצונן לחם - טמא.
רבי שמעון אומר:
אף המערה מחם לחם,
וכוחו של תחתון יפה משל עליון - טמא.


(יא) האשה שהיו ידיה טהורות,

ומגיסה בקדירה טמאה,
והזיעו ידיה - טמאות.
היו ידיה טמאות,
ומגיסה בקדירה טהורה,
והזיעו ידיה - קדירה טמאה.
רבי יוסי אומר: אם נטפו.
השוקל ענבים בכף מאזניים -
היין שבכף - טהור, עד שיערה לתוך הכלי,
הרי זה דומה לסלי זיתים וענבים שהן מנטפין.


הדף הראשי של משנה מכשירין ה