משנה מכשירין ה ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת מכשירין · פרק ה · משנה ט | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

כל הנצוק, טהור, חוץ מדבש הזיפיןיא, והצפחת.

בית שמאי אומרים, אף המקפה של גריסין ושל פול, מפני שהיא סולדת לאחריהיג.

נוסח הרמב"ם

כל הניצוק טהור חוץ מדבש הזיפים והצפחת בית שמאי אומרין אף המקפה של גריסין ושל פול מפני שהיא סולדת לאחריה.

פירוש הרמב"ם

ענין ההלכה הזאת כי כשיהיה הכלי טהור ובו משקין טהורים והריק מהם בכלי אחר טמא כל מה שנכנס מהמשקים בכלי התחתון הטמא הוא טמא בלי ספק ואשר ישאר מן המשקים בכלי הטהור אשר יריק ממנו הרי הן טהורין ולא נאמר הרי נתחברו משקים אשר בכלי העליון לדבר השותת אשר הוא עמוד מכלי אל כלי ואותו עמוד הוא נקרא נצוק וזה הטעם אמרו בכאן כל הנצוק טהור:

וזיפים וצפחת. שני מקומות בארץ ישראל שהיה דבשם בתכלית העובי וע"כ יחבר נצוק שלהן בין המשקין אשר בין שני הכלים וישובו מה שבתוכם יחדיו משקים טמאים:

ומקפה של גריסין ושל פול תבשיל של פולים הטחונין ובלתי טחונין וטעם זה מה שזכר מפני שהיא סולדת לאחוריה פירוש כי כשנפסק הקלוח והריק ידו חזר אותו עמוד השותת אשר היה קצתו במשקין טמאים למשקין אשר בכלי העליון הטהור ויטמא המשקין אשר היה הערוי מהן וזה משום עובי עצמה ר"ל עובי עצם המקפה הזאת של פולין:

פירוש רבינו שמשון

כל הנצוק טהור. אם מערה מכלי טהור לכלי טמא מה שבעליון טהור דנצוק אינו חיבור חוץ מהני דחשיב מפני שסולדי' לאחוריה' כשהקילוח נפסק חוזר הנשאר למעלה:

הדבש והזיפים. כמו דבש הזיפים ופליגי בה בסוף גמרא דסוטה (דף מח:)ר' יוחנן אומר דבש שמזיפין בו כלומר לפי שהוא טוב הרבה ויכולין לערב בו פסולת ריש לקיש אמר על שם מקומו דכתי' (יהושע טז) זיף וטלה ובעלות כיוצא בדבר אתה אומר [תהלים נד] בבא הזיפים ויאמרו לשאול. ובנזיר פרק כהן גדול (דף נ:) איבעיא להו אם יש נצוק באוכלין או לא:

והצפחת. מאכל העשוי מקמח ודבש והוא רך כל כך שיכול להציקו וראיה לדבר (שמות טז) כצפיחת בדבש:

של גריסין ושל פול. יש ריחים של גרוסות שטוחנין בהן הפולין והקליפה ניטלת מהן והיינו גריסים:

ושל פול. כשהן שלמין עם קליפתן:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

כל הניצוק טהוו' - אם מערה מכלי טהור לכלי טמא, מה שבעליון טהור, דניצוק אינו חיבור. חוץ מהני דחשיב, מפני שסולדים לאחוריהם, כשהקילוח נפסק, חוזר הנשאר למעלה:

מדבש הזיפים - אית דמפרשי דבש טוב וחשוב, שמתוך חשיבותו מזייפין אותו יב ומערבין בו פסולת. ואית דאמרי, על שם מקומו שבא מזיף. כמו בבוא הזיפים ויאמרו לשאול (תהלים נד):

והצפחת - מאכל עשוי מקמח ודבש והוא רך כל כך שיכולים להציקו. ודומה לו כצפיחית בדבש [שמות ט"ז]:

המקפה - תבשיל שאינו לא רך ולא קשה אלא קפוי, קרוי מקפה:

של גריסין - פולים טחונות וגרוסות בריחים:

ושל פולים - שלימות שאינן גרוסות בריחים:

מפני שהיא סולדת לאחוריה - כשהקילוח נפסק, חוזר אותו עמוד השותת שהיה קצתו במשקין טמאין שבכלי התחתון ונמשך למעלה למשקין שבכלי העליון הטהור, ומטמא כל מה שבכלי העליון:

פירוש תוספות יום טוב

הנצוק. עיין ספ"ח דטהרות:

חוץ מדבש הזיפין. ואפילו היה מערה מצונן לצונן הרמב"ם פ"ז מהט"א [הלכה ד'] ועיין במשנה דלקמן. ומ"ש הר"ב מפני שסולדים כו' כשהקלוח נפסק וכו' עיין לקמן:

דבש הזיפין. כתב הר"ב אית דמפרשי דבש טוב וחשוב שמתוך חשיבותו מזייפין אותו כו' וכן נראה מפי' הר"ש ולשון רש"י בסוף סוטה [דף מ"ח] שהוא טוב ועב מערבים בו וכו' ואין נכרות בו. ומ"ש הר"ב ואית דאמרי על שם מקומו שבא מזיף כמו בבא הזיפים. ולאית דמפרשי הכא מזייפין. מפרשי התם נמי בני אדם המזייפים דבריהם (שקרנים והולכי רכיל). גמרא דסוף סוטה:

בית שמאי אומרים כו'. מפני שהיא סולדת לאחריה. ולת"ק כיון שאין בהם ריר כ"כ כמו דבש הזיפין והצפחת לא חשיב ליה. דבעי רירי טובא. וב"ש סברי אע"ג דלית להו כולי האי רירי. חשיבי לחבר העליון לתחתון. תוס' פ"ז דנזיר ד' נ'. וכן מוכח שם מתוך הסוגיא:

מפני שהיא סולדת לאחריה. פי' הר"ב כשהקלוח נפסק חוזר כו' ונמשך למעלה למשקין שבכלי. וז"ל רש"י בפ"ז דנזיר חוזר ראש הנצוק ועולה לו למעלה כלפי אחוריו. וכחוזר ונוגע לעליונים דמי:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(יא) (על המשנה) חוץ כו'. ואפילו מערה מצונן לצונן. הר"מ:

(יב) (על הברטנורא) והכי נמי מפרשי בבוא הזיפים, שקרנים והולכי רכיל שמזייפים דבריהם. גמרא:

(יג) (על המשנה) שהיא כו'. ולתנא קמא כיון שאין בהם ריר כל כך כמו דבש הזיפין והצפחת, לא חשיב ליה. תוס'


פירושים נוספים