רמב"ם על כלאים ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

<< · רמב"ם · על כלאים · ד · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.

משנה א[עריכה]

קרחת שם מקום חלק אשר נעקרו ממנו האילנות והוא גזור ממלת קרח הוא (ויקרא יג) אם אין שם ט"ז אמה היא סתם משנה לדעת ב"ה. ושאמר נותני' לו כדי עבודתו הוא שירחיק מן האילנו' ד"א מכל צד והיא עבודת הכרם כמו שיתבאר ויזרע השמנה אמות הנשארות ומה שנוסף:

משנה ב[עריכה]

מחול הכרם הוא מקום הפנוי מן הכרם שאין שם גפנים והוא מדבריהם מענין מחילה ר"ל עזיבת הדבר נותנין לו עבודתו להרחיק מן האילנות ד"א שהוא עבודת הכרם ויזרע עד הגדירות שהוא ח' אמות. ומה שאמר שכשישאר בין האילנות והגדירות פחות מי"ב אמה לא יביא זרע לשם מפני שהנשאר אצל הגדירות הוא הפקר ובלבו לעזוב אותו וכן אמר ר' והרי כותל דלא מזרע ליה אפקורי מפקר ליה אבל מה שיהיה רחוק מן הכותל הוא מקפיד עליו ואחר שהרחיק ד"א כבר הפריש והבדיל והוא מה שאמר ואידך אי איכא ד"א חשיב ואי לא לא חשיב. ר"י היה קורא שם המקום שבין הגדר והכרם גדר הכרם והיה קורא מחול הכרם המקום הפנוי שבין שתי הכרמים מפני זה אר"י כשיהיה בין ב' הכרמים י"ב אמה מותר לו להניח ד"א לכרם הא' וד"א לכרם האחר ויזרע ד"א הנותרות ות"ק סבר כי מה שיש בין שני הכרמים דינו כדין הכרם שחרב מאמצעו ואין הלכה כר"י: ושאמר איזה הוא גדר. ר"ל הגדר המפריש בין הכרם לזולתו עד שיוכל להניח הזרע לצד גדר זה מכאן והכרם מצד אחר שהגדירות יפרישו ביניהן אבל אמרו בגמרא ר"ג ובית דינו התקינו שיהו מרחיקין ד"א מן הגפנים לגדר:

וחריץ היא חפירה והוא ג"כ מפרוש ומותר לזרוע על שפתו ולנטוע על השפה האחרת בלא מרחק:

משנה ג[עריכה]

(ראו פירוש רבינו למשנה ב' )

משנה ד[עריכה]

העיקר בידינו בכל הדינים שכל פחות מג' טפחים כלבוד דמי ר"ל שהוא כמחובר ודבר זה הלכה למשה מסיני והשיעור שיכנס בו הגדי בבת אחת (עי' ערובין טו.) הוא ג' טפחים ולא פחות ומחיצה שאפש' להכנס בה הגדי בשעת מרוצתו בדוחק אינה מחיצ':

והעומד מרובה על הפרוץ. שתהיה מדת הע.ומד מן הקיר יותר ממדת כל המקומות הפרוצות בו כשיהיו נכללות: ומה שאמר כנגד הפרצה אסור ר"ל שאינו מותר לזרוע אצל הפרצה עד שירחיק מן הגפנים כדי עבודת הכרם והיא ד' אמות ואם יהיה פרוץ כעומד יהיה מותר לזרוע כנגד הפרצה:

משנה ה[עריכה]

המחלוקת בשורה אם נקראת כרם אם לא שהרי הכרם מרחיקין ממנו ארבע אמות והיא עבודת הכרם ואז יהיה מותר לזרוע ואם לא נחשבה כרם לא ירחיק לבד ו' טפחים כמו שיעשה בגפן יחידית ואמר הכתוב בכלאי הכרם (דברים כב) פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם ר"ל שאסור ליהנות בשתי התבואו'. וכל מה שתמצא בזו המס' המקדש וקידש זה עניט:

וב"ש שהם אומרים ששורה אחת כרם אומרים שכל מי שזורע התבואה בתוך ארבע אמות הסמוכים לכרם מבחוץ והיא עבודת הכרם הפסיד שורה אחת והיא השורה הסמוכה לזרע מפני שאמר הכתוב ותבואת הכרם ובית הלל שאומרים שלא יקרא כרם אלא עד שיהו שתי שורות אומרים קידש שתי שורות שתבואת הכרם אינה נקראת בפחות משתי שורות:

משנה ו[עריכה]

יוצאת זנב. פירוש כזנב כמו זאת הצורה inset

ושתים כנגד שתים ואחת בינתים הוא שתהי' החמישית בין השתים מאותן ארבע גפנים איזה שתים מהן ויהיה על זו הצורה כמו זאת שתים ושתים כנגד ואחת באמצע כמו הצורה הזאת inset :

משנה ז[עריכה]

נמוך. שפל וכבר ביארנו (בפאה רפ"ב) שדרך היחיד ארבע אמות ודרך הרבים שש עשרה אמות. וענין הרי אלו מצטרפות כדי שיהיה אסור לזרוע ביניהם ויהיה הכל כרם וירחיק ד' אמות מהן כמו שביארנו ואע"פ שהוא אחד בתוך שלו ואחד בתוך של חבירו:

אם ערסן נגזר ממלת עריס והוא הגפן הסורחת שיסככו ענפיה כמו סכה וירצה לומר אם אסף ענפי זאת עם זאת ועשה מהם עריס אחת הרי אלו מצטרפות ואין הלכה כרבי יהודה:

משנה ח[עריכה]

שתי שורות אינו כרם עד שיהיה שם אחת יוצא זנב כמו שהקדמנו ומפני כן לא הוצרכו לשש עשרה אמות כמו שאמרו בכרם שחרב באמצעו אבל כשיהיה בין השורות שמונה אמות ינתן לכל שורה עבודתה והם ששה טפחים לפי שהן כמו גפן יחידית והשאר יהיה נזרע ואם יהיו שלשה שורות הוא כרם בלא ספק ויהיה דין המקום שבין כל שתי השורות מהם כדין קרחת הכרם שהיא שש עשרה אמה כאשר הקדמנו בתחלת הפרק: ואמר רבי אליעזר בן יעקב אפילו חרבה השורה האמצעית מאחר שהיה כרם יהיה דין המקום הנשאר בין שתי שורות החיצונות כדין כרם שחרב מאמצעו: ומה שאמר שאילו מתחלה נטען ר"ל שאילו נטע שתי שורות מתחלה לא הוצרך להיות ביניהן אלא שמונה אמות כמו שאמרנו ואין הלכה כרבי אליעזר בן יעקב:

משנה ט[עריכה]

שש עשרה על שש עשרה הוא. שישים בין כל שתי שורות שש עשרה אמה:

וצלמון. שם מקום:

וניר הפוך הארץ בחרישה:

ובור. הארץ הנשמה אשר לא עובדה וכבר הקדמנו פירושו (בפיאה רפ"ב):

ומה שהיה הופך שתי השורות לצד אחד כדי שיזרע שש עשרה אמה כלם ולא יצטרך להניח עבודה לכל שורה כמו שהיה הופך שער שורה אחת למערב ושער שניה הסמוכה לה למזרח ויתקבצו הענפים משתי שורות בי"ו אמות שיש ביניהן וכן יעשה לשתי השורות הסמוכות לאלו ב' השורות ונמצא שנתגלה ביניהם י"ו אמה מקום חלק וסרו ענפי האילנות מעל ב' הצדדין ואותו מקום יזרע כלו ולשנה אחרת היה מחזיר מה שהפך לצד מערב לצד מזרח ויחזיר מה שהפך לצד מזרח לצד מערב ונתקבצו הענפים ומסככים על המקום אשר זרע בשנה שעברה ויתגלה המקום שהיה נסתר וכן היה עושה בכל הכרם וזה מבואר היטב כשתתבונן בו ולא תצטרך לעשות בו צורה:

ור"מ ור"ש אומרים שאם יהפך הענפים על ענין זה אפי' אם אין בין שורה לשורה לבד מח' אמות מותר ע"ז הדרך לפי שלא נצטרך לי"ו אמה אלא כשיהיה חרב אבל אם יהיה נטוע מתחלה ח' ח' הוא מותר לדעת רבי מאיר והלכה כמותו: