משנה כלאים ד א
זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק ד · משנה א | >>
קרחת הכרם, בית שמאי אומרים, עשרים וארבע אמות.
ובית הלל אומרים, שש עשרה אמה.
מחול הכרם, בית שמאי אומרים, שש עשרה אמה.
ובית הלל אומרים, שתים עשרה אמה.
ואיזו היא קרחת הכרם.
כרם שחרב א מאמצעו.
אם אין שם שש עשרה אמה, לא יביא זרע לשם, היו שם שש עשרה אמה, נותנין לה עבודתה וזורע את המותר.
משנה מנוקדת
קָרַחַת הַכֶּרֶם,
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע אַמּוֹת;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה.
- מְחוֹל הַכֶּרֶם,
- בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה;
- וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה אַמָּה.
- וְאֵיזוֹ הִיא קָרַחַת הַכֶּרֶם?
- כֶּרֶם שֶׁחָרַב מֵאֶמְצָעוֹ.
- אִם אֵין שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, לֹא יָבִיא זֶרַע לְשָׁם.
- הָיוּ שָׁם שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה, נוֹתְנִין לָהּ עֲבוֹדָתָהּ, וְזוֹרֵעַ אֶת הַמּוֹתָר.
נוסח הרמב"ם
קרחת הכרם -
- בית שמאי אומרים: עשרים וארבע אמות.
- בית הלל אומרים: שש עשרה אמה.
- מחול הכרם -
- בית שמאי אומרים: שש עשרה אמה.
- בית הלל אומרים: שתים עשרה אמה.
- איזו היא קרחת הכרם? -
- כרם שחרב מאמצעו.
- אם אין שם שש עשרה אמה -
- לא יביא זרע לשם.
- היו שם שש עשרה אמה -
- נותנין לו עבודתו - וזורע את המותר.
פירוש הרמב"ם
קרחת - שם מקום חלק, אשר נעקרו ממנו האילנות, והוא גזור ממלת "קרח הוא"(ויקרא יג, מ).
אם אין שם ששה עשר אמה - היא סתם משנה לדעת בית הלל.
ושאמר נותנין לו עבודתו - הוא שירחיק מן האילנות ארבע אמות מכל צד, והיא "עבודת הכרם" כמו שיתבאר, ויזרע השמונה אמות הנשארות ומה שנוסף:
פירוש רבינו שמשון
קרחת הכרם בית שמאי אומרים כ"ד אמות. אם קרחתה כ"ד אמות מותר לזרוע שם ואם פחות מיכן אסור:
שחרב באמצעיתו ויש גפנים כל סביבות הקרחת ט"ז אמות על ט"ז אמות וכן אם הלכה הקרחת על פני רוחב הכרם שאין גפנים אלא משתי צדי הקרחת:
אם אין שם ט"ז אמה לא יביא שם זרע. אפי' באמה אמצעית דד' אמות שבצד הכרם מזה וד' אמות שבצד זה אצל הכרם הוי עבודת הכרם דעבודת הכרם ד' אמות כדתנן לקמן במכילתין (פ"ו משנה א) לפי שהיו בוצרין בשוורים ובעגלות ובעת החרישה חורשין אותה בשוורים הלכך אותן ד' אמות ככרם דמו ואם נשארו בינתים ח' אמות לבד אותן ד' לכל צד דכי שדית מאותן שמונה פלגא להכא ופלגא להכא [לא בטלו לגבי כרם אבל בציר מח' אמות שדי פלגא להכא ופלגא להכא] בטלי לגבי כרם וככרם דמו ואסור לזרוע בה משום כלאי' ולבית שמאי לא חשיב שדה פחות מח' אמות הלכך כ"ד אמות בעינן וד' אמות לעבודת הכרם וכנגדו מכאן פשו ט"ז שדי ח' להכא וח' להכא איכא שדה ולא בטלי:
פירוש רבי עובדיה מברטנורא
קרחת כרם ומחול הכרם, מפרש להו ואזיל: בית שמאי אומרים כ"ד אמות - אם קרחתה כ"ד אמות מותר לזרוע לשם פחות מכאן לא יביא זרע לשם:
שחרב מאמצעו - ויש גפנים כל סביבות הקרחה שהיא שש עשרה אמה על שש עשרה אמה, וכן אם הלכה הקרחת על פני רוחב הכרם שאין גפנים אלא משני צדי הקרחת:
אם אין שם שש עשרה אמה - כדברי בית הלל לא יביא זרע לשם אפילו באמה האמצעית, דארבע אמות שבצד הכרם מזה וארבע אמות שבצד הכרם מזה הוו עבודת הכרם דעבודת הכרם ארבע אמות כדתנן לקמן, לפי שהיו בוצרים בשוורים ובעגלות ובעת החרישה חורשים אותה בשוורים הלכך אותן ארבע אמות ככרם דמו, ואם נשארו בינתים שמנה אמות חוץ מאותן ארבע לכל צד לא בטלי לגבי כרם ומותר לזרען, בציר משמנה אמות שדי פלגא להכא ופלגא להכא בטלי לגבי כרם וככרם דמו ואסור לזרוע בהן משום כלאים. ולבית שמאי לא חשיב שדה פחות משמנה אמות הלכך ארבעה ועשרים אמות בעינן ארבע לעבודת הכרם מכאן וכנגדן מכאן פשו להו שש עשרה שדי ח' להכא וח' להכא איכא שדה ולא בטלי:
פירוש תוספות יום טוב
קרחת הכרם. כרם שחרב. ל' הרמב"ם והוא גזור ממלת קרח הוא (ויקרא יג):
פירוש עיקר תוספות יום טוב
(א) (על המשנה) שחרב. והוא גזור ממלת קרח הוא (ויקרא י"ג):
מלאכת שלמה (שלמה עדני)
קרחת הכרם כו': בירושלמי א"ר יוחנן ב"ש מחמרי בחורבנן יותר ממטעתן. תחלת מטעתן תנן בסוף פרקין הנוטע את כרמו על שש עשרה שש עשרה אמה מותר להביא זרע לשם ובחורבנן קאמרי הכא כ"ד. אית דגרסי הכא במתני' איזו היא קרחת הכרם כרם שחרב מאמצעו ונשתיירו בו חמש גפנים מכאן וחמש גפנים מכאן אם אין שם וכו'. ונראה שהיא גרסת שבוש ומפסקי עריס הגיהוה התלמידים. וגם הח' הר"י ז"ל כתב דיש ספרים דלא גרסי לה:
בפי' ר"ע ז"ל. דעבודת הכרם ד' אמות כדתנן לק' לפי שהיו בוצרין בשוורים ובעגלות. אמר המלקט אולי שלכך היו בוצרים בשוורים ובעגלות כדי שלא יצטרך לטרוח בבצירתו לקבץ הענבים תל אחד ללכת ולבא אלא מיד כל אשר יבצור ישימנו בתוך העגלה הנמשכת ע"י השור. וכן משמע בפי' רש"י ז"ל בב"מ דף ל'. וע"ג. וצ"א:
עוד בפי' ר"ע ז"ל. ולב"ש לא חשיב שדה בפחות משמנה אמות וכו'. אמר המלקט אי נמי ס"ל לב"ש עבודת הכרם שמנה אמות. רש"י ז"ל פ"ק דעירובין:
תפארת ישראל
יכין
קרחת הכרם: מפרש ואזיל:
ואיזו היא קרחת הכרם כרם שחרב: ונקרחו גפניו:
מאמצעו: ואפי' אין גפנים רק מב' צדדי הקרחה:
אם אין שם שש עשרה אמה: כבית הלל דד' אמות שסמוך לגפנים מכאן ומכאן ככרם דמו. דהוה ליה עבודת הכרם. מדצריך כשיעור הזה לעגלות ושוורים לחרישה ובאמצע צריך ד' אמות שיעור שדה מצד זה. וד' אמות שיעור שדה מצד האחר ואם נשאר פחות מח' אמות בינתיים. שדינן פלגא להכי ופלגא להכי ובטלי לגבי כרם. ולבית שמאי צריך טז"א באמצע. ח"א לשיעור שדה להכא ולהכא:
לא יביא זרע לשם: אפי' מעט באמצע לכתחילה אסור. ובדיעבד אינו מקדש כפ"ז מ"ז:
היו שם שש עשרה אמה נותנין לה עבודתה: ד' אמות לכל צד:
בועז
פירושים נוספים
- כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
- דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
- מהדורת ויקיטקסט המבוארת