משנה כלאים ד ה

המחלוקת בשורה, אם נקראת כרם אם לא. שהרי הכרם מרחיקין ממנו ארבע אמות, והיא "עבודת הכרם", ואז יהיה מותר לזרוע; ואם לא נחשבה כרם, לא ירחיק, לבד ששה טפחים, כמו שיעשה בגפן יחידית.

ואמר הכתוב בכלאי הכרם: "פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם"(דברים כב, ט), רוצה לומר שאסור ליהנות בשתי התבואות. וכל מה שתמצא בזו המסכתא "המקדש" ו"קידש", זה עניינו.

ובית שמאי, שהם אומרים ששורה אחת כרם, אומרים שכל מי שזורע התבואה, בתוך ארבע אמות הסמוכים לכרם מבחוץ, והיא "עבודת הכרם", הפסיד שורה אחת, והיא השורה הסמוכה לזרע, מפני שאמר הכתוב: "ותבואת הכרם".

ובית הלל, שאומרים שלא יקרא כרם, אלא עד שיהיה שתי שורות, אומרים "קידש שתי שורות", שתבואת הכרם אינה נקראת בפחות משתי שורות:

פירוש רבינו שמשון

[עריכה]

כרם. ויש לה עבודה ארבע אמות:

קידש שורה אחת. דהוא שיעור כרם ולבית הלל ב' שורות ויש בדבר להקל ולהחמיר כמו שאפרש:

ירושלמי (הל' ג) והוא שזרע כנגד האמצעי [זרע כנגד האמצעי] על דעתיה דבית שמאי אוסר את כל השורה אדעתיה דבית הלל אוסר שלש כנגד שלש זרע כנגד הביניים שבאמצעי אדעתיה דבית שמאי אוסר שתים מכאן ושתים מכאן. חמישי' איזו היא שאמר אם היו זרעים קרובים לאחת מהן הרי אלו אסורות ואם לאו הרי אלו מותרות. על דעתיה דבית הלל אוסר ארבע כנגד שתים. זרע כנגד הזוית על דעתיה דבית שמאי איזו שורה אסורה זו וזו. על דעתיה דבית הלל אוסר שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב מכאן ואחת יוצאה זנב מכאן. זרע כנגד הבינים שבקרן זוית על דעתיה דבית שמאי אוסר כל השורה על דעתיה דבית הלל אוסר שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב מכאן. שלישית איזו שלישית שבראשונה שניה שבשלישית. פי' והוא שזרע כלומר זרע כנגד אמצעי ויש ספרים שכתוב כן בהדיא ולא גרסינן והוא ומיירי הך מילתא בה' שורות של חמש חמש גפנים זו אצל זו מסודרות גפן כנגד גפן שמכל ארבע רוחות הן נראות חמש של חמש חמש ומכל ארבע רוחות אם זרע תוך ד' אמות קידש למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה. זרע כנגד האמצעי על דעתיה דבית שמאי אוסר את כל השורה החיצונה לאותה רוח שזרע בה המשל אם רוח מזרחית זרע שורה חיצונה שבמזרח אסורה. על דעתיה דבית הלל שאוסרין ב' שורות אוסר שלשה גפנים אמצעים משורה שניה כנגד שלשה גפנים שבחיצונה הזרוע דהיינו ששה גפנים מקודשות. זרע כנגד הבינים שבאמצעי היינו כנגד אויר שבין גפן אמצעית לגפן שאצלה מכאן או מכאן על דעתי' דבית שמאי אוסר שתים מכאן ושתים מכאן דהיינו ד' גפנים בשורה החיצונה שתים מצד הזרע מכאן ושתים מצד הזרע מכאן. חמישית איזו היא כלומר איזו היא גפן חמישית הנאסרת עם אלו ארבע. שאמר אם היו הזרעים שבביני' קרובים לאחד מן הגפנים קח אותה גפן וקח ארבעה גפנים עדיין דהיינו כל השורה והיינו דקאמר הרי אלו אסורות ואם לאו החמישית מותרות והא דנקט מותרות לשון רבים משום דפעמים שזו חמישית ופעמים שזו חמישית דזימנין דזרע בבין שבצד ימין לאמצעי וזימנין דזרע בבין שבצד שמאל לאמצעי על דעתיה דב"ה אוסר ארבעה גפנים בשורה החיצונה כנגד שתים בשורה פנימית זרע כנגד הזוית על דעתיה דבית שמאי איזו שורה אסורה כלומר כשזרע כנגד גפן שבזוית כגון גפן שבקרן מזרחית דרומית איזו שורה חיצונה נאסור אותה שבמזרח או אותה שבדרום. זו וזו יש לאסור לבית שמאי דכל גפן שבזוית משמשת ב' רוחות על דעתיה דבית הלל אוסר ב' גפנים כנגד ב' גפנים ואחת יוצאה זנב מכאן ברוח מזרחית ואחת יוצאה זנב מכאן ברוח דרומית דהיינו ו' גפנים בין הכל גפן שבקרן זוית וב' חיצונות שאצלה מן המזרח ושתים חיצונות שאצלה מן הדרום וגפן שניה שבשורה שניה. זרע כנגד הביניים שבקרן זוית כגון שזרע בין גפן שבקרן מזרחית דרומית לגפן שניה שבצד מזרח על דעתיה דבית שמאי אוסר את כל השורה מזרחית על דעתיה דבית הלל אוסר שתים בשורה חיצונה לצד מזרח וכנגדן שתים בשורה שניה ואחת יוצאה מכאן כלומר בשורה מזרחית חיצונה. שלישית איזו היא שלישית שבראשונה דהיינו שלישית שבשורה מזרחית. שנים שבשלישית היינו גפן שכנגדה בפנימית דהיינו ג' כנגד ג' וקרי לה שניה שבשלישית לפי שכשאתה מונה השורות ממזרח למערב הויא לה שניה שבשלישית. וכעין שתים לרוח זה אנו יכולים לפרש לכל ד' רוחות:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

בית שמאי אומרים כרם - וצריך להרחיק ממנה ארבע אמות כדי עבודת הכרם:

אינו כרם עד שיהיו שתי שורות - ואין צריך להרחיק אלא ששה טפחים כגפן יחידית:

הזורע ארבע אמות - כלומר בתוך ארבע אמות של עבודת הכרם:

בית שמאי אומרים קדש שורה אחת - דכי אמרה תורה (דברים כב) פן תקדש המלאה הזרע אשר תזרע ותבואת הכרם, שורה אחת מקריא כרם:

ובית הלל אומרים קדש שתי שורות - דאין נקרא כרם פחות משתי שורות, הלכך ותבואת הכרם דאמרה תורה דקדשה שתי שורות משמע:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

עד שיהיו שם שתי שורות. וכתב הרמב"ם בפ"ז וכמה יהיה בכל שורה שלשה גפנים או יותר. ובכ"מ כתב הרבה ראיות לדבריו. והשתא הא דתנן לקמן דשתים כנגד שתים וא' יוצא זנב דהוי כרם. היינו כי הוו חמשה ונטועים בכה"ג הוא דהוה כרם. אבל כי לא נטוע כה"ג צריך ששה ג' לכל שורה:

לפיכך הזורע כו'. קידש לב"ה שתי שורות וכגון דזרע חוץ לכרם שהוא נטוע ה' על ה' דהיינו ה' שורות בכל שורה ה'. ולב"ש מקדש אותה שורה חצונה של צד הזרע כשזרע בעבודת הכרם שהוא ארבע אמות. ולב"ה קידש ג' בשורה חצונה ושלשה שכנגדן בשורה שניה. כדמפרש בירושלמי הביאו הר"ש ואיתא תו התם גווני אחריני ולכולהו גווני לב"ש קידש ה' חצונים. ולב"ה ששה. וזה שכתב הר"ש שיש בדבר להקל ולהחמיר. להחמיר כדכתבינן. ולהקל שאם אין ב' שורות שבכל שורה ג' גפנים לא הוי כרם להרחיק ארבע אמות. וכי אתשיל בבי מדרשא לענין כמה הוא כרם אתשיל אלא דמינה שמעינן הזורע וכו' כמה קידש והיינו דתנן לפיכך וכו'. ולהכי לא מתנייה בעדיות גבי קולי ב"ש וחומרי ב"ה [*בפרק ד אבל רבי [יוסי] שנאה בפ"ה משנה ב דאיהו אינו שונה כאן בלשון לפיכך]. ועיין מה שכתבתי פרק ח דברכות משנה ד. ומשנתנו בזורע חוץ לכרם דאילו בתוך הכרם החמירו לאסור. כדתנן במ"ה בפרק דלקמן:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ט) (על המשנה) שתי שורות. וכהר"מ וכמה יהיה בכל שורה ג' גפנים או יותר והשתא הא דתנן שתים כנגד שתים וא' יוצא זנב היינו כי הוו ה' נטועים בכהאי גוונא הוא דהוי כרם. אבל כי לא נטוע כהאי גוונא צריך ו' ג' לכל שורה:

(י) (על המשנה) הזורע כו'. קדש לבית הלל שתי שורות וכגון דזרע חוץ לכרם שהוא נטוע ה' על ה' דהיינו ה' שורות בכל שורה ה' ולבית שמאי מקדש אותה שורה חיצונה של צד הזרע כשזרע בעבודת הכרם שהוא ד' אמות. ולבית הלל קידש ג' בשורה חיצונה וג' שכנגדן בשורה שנייה. ירושלמי:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

הנוטע שורה של חמש גפנים וכו': ז"ל ה"ר יהוסף ז"ל בש"א קידש שורה א' וכו' פי' כגון שי"ל שתי שורות של גפנים שיש בכ"א ה' גפנים והוא זרע כנגד הגפן האמצעית לדעת ב"ש אוסר כל אותה השורה ולא יותר. ולדעת ב"ה אינו אוסר באותה שורה אלא ג' גפנים. וכן בשורה הסמוכה לה ג"כ ג' גפנים כזה % כן פי' הירושל' וע"ש עכ"ל ז"ל. ופי' ר"ש ז"ל דוקא בד"א שבכרם שהוא חוץ לכרם אבל בזורע בכרם עצמו דהיינו בין גפן לחבירו בתוך השורה או אצל הגפן ע"ז תנן לק' הנוטע ירק בכרם או מקיים ה"ז מקדש ט"ז אמה לכל רוח ע"כ: