משנה כלאים ד ו

ירושלמי (הל' ד) ר' חייא בר בא בשם ר' חייא בר יוסף ארץ כנען לגבולותיה גבולות שבחרו הכנענים ר' אמי בעי ולמדי' מן הכנעני' שמואל אמר במודד אלכסון ר' יוסי בר זבינא בשם ר' יוחנן את רואה כאילו אחרת נטועה כאן. פי' במודד אלכסון כשבא למדוד ד' אמות שבדרום רואים כאילו חוט מתוח מגפן שני שבשורה של שתים עד גפן הזנב בשורה של ג' דאזיל באלכסון ומאותו החוט מודדין ד' רוחות. ורבי יוחנן מחמיר טפי דרואין כאילו גפן שלישית נטועה כנגד הזנב ומשם מתחילין למדוד:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

ואחת יוצאה זנב - כגון ג' גפנים נטועות בשורה אחת, ושתים בשורה שנייה כנגד שתים מן השלש ^יא:

ואחת בינתים - שהשתים כנגד שתים והחמישית כנגד אוירן ^יב:

ואחת באמצע - כגון גפן הנטועה וארבע גפנים לארבע רוחותיה ^יג:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

ואחת יוצאה זנב. פי' הר"ב שתים בשורה שניה כנגד שתים מן השלש כזה *? ואחת בינתים. והה' כנגד אוירן כצורה זו *? וכ"ה בפי' רש"י פ"ח דסוטה דף מג. ואחת באמצע. ארבעה גפנים לארבע רוחותיה ויהיה על זאת הצורה *? ולהרמב"ם אתת יוצאת זנב כצורה זו *? ואחת בינתים כזה*? ואחת באמצע כזו *? ואני שמעתי מפי זקן אחד מצפת תוב"ב שעל פי צורה של הרמב"ם באחת יוצאת זנב כן הם כל הכרמים שראה הוא בארץ ישראל:

עד שיהיו שתים וכו'. הא תו למה לי. ואפשר לי לומר דשתי צורות היינו אותה של הרמב"ם ואותה של הר"ב שתיהן ראוים להקרא בשם יוצאת זנב. ואחת מהן היא יותר ראויה. ואתא תנא בסיפא לאשמעינן דדוקא אותה היותר ראויה היא בכלל כרם ולא האחרת. ואילו לא חזר ושנה עליו עד שיהו וכו' הוה אמינא דשתי הצורות הוו כרם. והתנא סמך על שבימיו היה ידוע ומפורסם איזו היא הצורה היותר ראויה:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(יא) (על הברטנורא) כזה:

(יב) (על הברטנורא) כזה:

(יג) (על הברטנורא) כזה: ולהרמב"ם אחת ואחת ואחת יוצאה בנתיים באמצע זנב כזה כזה כזה וע"פ צורה של הר"מ ז"ל הם כל הכרמי'ם בא"י:

(יד) (על המשנה) עד כו'. הא תו למה לי. ואפשר לי לומר דשתי צורות היינו אותה של הר"מ ואותה של הר"ב שתיהם ראוין להקרא בשם יוצאה זנב. ואתת מהן היא יותר ראויה. ואלו לא חזר ושנה עליו ה"א דשתי הצורות הוו כרם. ואשמעינן דדוקא אותה היותר ראויה היא בכלל כרם ולא האחרת. והתנא סמך על שבימיו היה ידוע ומפורסם איזו היא הצורה היותר ראויה תוי"ט. והת"ח תירץ דאתי לאשמעינן אפילו יהיה אחד בנתים או באמצע וגם א' יוצאה זנב דהוי כרם ועל דרך זה י"מ לקמן כרם שנטוע ערבוביא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

ואחת יוצאה זנב: כפי' הרמב"ם ז"ל הסכים ג"כ הרש"ש ז"ל וכ' עוד עד שיהיו שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב הדר תני לה למעוטי הך צורה דאחת יוצאה זנב איכא ושתים כנגד שתים ליכא כגון הך צורה % אמר המו"ל בגוף הכת"י הוגה הצורה עם הג' מלות שלפניה בצדו. ובפנים היה כתוב אחר מלת ע"כ בזה"ל: ונלע"ד דאי הוה קאמר ז"ל דשתים כנגד שתים איכא ואחת יוצאה זנב ליכא הוי שפיר טפי דהא זנב דעלמא בין שתי יריכים קאי והכא נמי אי הגפן האחת קיימא בין אויר שכנגד שתים דומה כאלו היא זנב. אלא שנמחקו בהעברת הקולמס:] ע"כ. וגם בפירש"י ז"ל בפ' משוח מלחמה (סוטה ד' מ"ג) מצוייר אפי' בתלמוד המוגה ע"י רב"א ז"ל ואחת יוצאה זנב כדעת הרמב"ם ז"ל ולא דק בהא ס' תי"ט במ"ש. או שמא משורה לשורה נתחלף בט"ס או בטעות הדפוס וקאי אפי' הרמב"ם ז"ל. וכתב הח' הר"י ז"ל נ"ל דמתני' ככ"ע אתיא דאפי' ב"ש מודים בשתי שורות שצריכות להיות וא' יוצאה זנב ע"כ. ובירושל' ארץ כנען לגבולותיה גבולים שגבלו להם הכנענים והן שהיו בקיאין בטבעה של עבודת הארץ כדאיתא בשבת פ' ר"ע למה נקרא שמן חוי כו' כך היה דרכן לעשות הכרמים:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

ואחת יוצאה זנב: ג' גפנים נטועים בשורה וב' כנגדן כזה [ציור] וי"א כזה [ציור] :

שתים כנגד שתים ואחת בינתים: כזה [ציור] וי"א כזה [ציור] :

ואחת באמצע: כזה [ציור] וי"א כזה [ציור] . ונ"ל דטעמיה דאי כפרושא קמא שאין האלכסוני' שוין. לא שייך לשון בינתיים. אבל לדינא לא פליגי:

עד שיהו שתים נגד שתים ואחת יוצאה זנב: הא תו ל"ל. ונ"ל דקמ"ל דאפי' יש ג"כ א' בינתיים או באמצע. עכ"פ מדיש ללקט בה ב' כנגד ב' וא' יוצאה זנב הרי זה כרם. כלקמן ריש פ"ה [וכ"מ אח"כ בתוס' חדשים]:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת