משנה כלאים ד ד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר זרעים · מסכת כלאים · פרק ד · משנה ד | >>

משנה זו במהדורה המבוארת

[עריכה]

מחיצת הקנים, אם אין בין קנה לחבירו שלושה טפחים כדי שיכנס הגדי, הרי זו כמחיצה.

וגדר שנפרץ, עד עשר אמות הרי הוא כפתח, יתר מכן, כנגד הפרצה אסור.

נפרצו בו פרצות הרבה ז,

אם העומד מרובה ח על הפרוץ, מותר.

ואם הפרוץ מרובה על העומד, כנגד הפרצה אסור.

משנה מנוקדת

[עריכה]

מְחִיצַת הַקָּנִים,

אִם אֵין בֵּין קָנֶה לַחֲבֵרוֹ שְׁלשָׁה טְפָחִים כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס הַגְּדִי, הֲרֵי זוֹ כִּמְחִצָּה.
וְגָדֵר שֶׁנִּפְרַץ,
עַד עֶשֶׂר אַמּוֹת, הֲרֵי הוּא כְּפֶתַח;
יָתֵר מִכֵּן, כְּנֶגֶד הַפִּרְצָה אָסוּר.
נִפְרְצוּ בּוֹ פְּרָצוֹת הַרְבֵּה,
אִם הָעוֹמֵד מְרֻבֶּה עַל הַפָּרוּץ, מֻתָּר;
וְאִם הַפָּרוּץ מְרֻבֶּה עַל הָעוֹמֵד, כְּנֶגֶד הַפִּרְצָה אָסוּר.

נוסח הרמב"ם

מחיצת הקנים אם אין בין קנה לחברו שלשה טפחים כדי שייכנס הגדי הרי זו כמחיצה וגדר שנפרץ עד עשר אמות הרי הוא כפתח יתר מכן כנגד הפרצה אסור נפרצו בו פרצות הרבה אם העומד מרובה על הפרוץ מותר ואם הפרוץ מרובה על העומד כנגד הפרצה אסור.

פירוש הרמב"ם

העיקר בידינו בכל הדינים שכל פחות מג' טפחים כלבוד דמי ר"ל שהוא כמחובר ודבר זה הלכה למשה מסיני והשיעור שיכנס בו הגדי בבת אחת (עי' ערובין טו.) הוא ג' טפחים ולא פחות ומחיצה שאפש' להכנס בה הגדי בשעת מרוצתו בדוחק אינה מחיצ':

והעומד מרובה על הפרוץ. שתהיה מדת הע.ומד מן הקיר יותר ממדת כל המקומות הפרוצות בו כשיהיו נכללות: ומה שאמר כנגד הפרצה אסור ר"ל שאינו מותר לזרוע אצל הפרצה עד שירחיק מן הגפנים כדי עבודת הכרם והיא ד' אמות ואם יהיה פרוץ כעומד יהיה מותר לזרוע כנגד הפרצה:

פירוש רבינו שמשון

הרי זו כמחיצה. דפחות מג' כלבוד דמי ומותר לסמוך גפנים מצד זה וזרעים מצד זה:

נידון כפתח. ואפי' שם מותר לסמוך אבל יותר מעשר לא חשיב כפתח כדאמרי' בריש עירובין (דף טו:) וצריך הרחקה כנגד הפרוץ אבל כנגד העומד מותר:

נפרצו בו פרצות הרבה. שנפרץ במקומות הרבה פרצות פחותות מעשר ויתרות משלש. אם העומד מרובה על הפרוץ מותר אף כנגד הפרוץ ואם הפרוץ מרובה על העומד כנגד הפרוץ אסור אבל כנגד העומד מותר אם הוא רחב ארבעה אבל פחות מד' טפחים אף כנגד העומד אסור כדמוכח בשילהי פ"ק דעירובין (שם) גבי ג' מדות במחיצות:

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

ג' טפחים - דכל פחות מג' כלבוד דמי ו. והוא שיעור כדי שיכנס הגדי:

הרי הוא כמחיצה - ומותר לסמוך גפנים מצד זה וזרעים מצד זה:

נדון כפתח - ואפילו כנגדו מותר לסמוך אבל יותר מעשר לא חשיב כפתח וצריך הרחקה כנגד המקום הפרוץ:

ואם הפרוץ מרובה על העומד אסור כנגד הפרוץ - אבל כנגד העומד מותר אם הוא רחב ארבעה, אבל פחות מארבעה אף כנגד העומד אסור:

פירוש תוספות יום טוב

שלשה טפחים. לשון הר"ב דכל פחות מג' כלבוד דמי. ודבר זה הלכה למשה מסיני. הרמב"ם:

נפרצו בו פרצות הרבה. לשון הר"ש שנפרץ במקומות הרבה פרצות פחותות מעשר יתירות משלש:

אם העומד מרובה וכו'. ל' הרמב"ם שתהיה מדת העומד מן הקיר יותר ממדת כל המקומות הפרוצות בו כשיהיו נכללות:

כנגד הפרצה אסור. מ"ש הר"ב כנגד העומד מותר אם הוא רחב ארבעה. פירוש טפחים. וכ"כ הר"ש וטעמא ממתני' דלעיל. וכתב הרמב"ם ואם יהיה פרוץ כעומד יהיה מותר לזרוע כנגד הפרצה. הכי מסיק בסוף פ"ק דעירובין [דף טז] כרב פפא דאמר הכי אברייתא דמתנייא ברישא פרוץ מרובה על העומד אסור ובסיפא עומד מרובה על הפרוץ מותר וקאמר דעומד כפרוץ נמי מותר וסיפא תנא מרובה איידי דרישא ולפי גירסת משנתינו צריך לומר איפכא כדמשני התם אליבא דרב הונא בריה דרב יהושע:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ו) (על הברטנורא) ודבר זה הלכה למשה מסיני. הר"מ:

(ז) (על המשנה) הרבה. שנפרץ במקומות הרבה פרצות פחותות מי' ויתירות משלש. הר"ש:

(ח) (על המשנה) מרובה. שתהי' מדת העומד מן הקיר יותר ממד' כל המקומות הפרוצות בו כשיהיו נכללות. הר"מ:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

מחיצת הקנים:    נ"ל לפרש האי מחיצת הקנים הוי פירושו מקום שגדלין בו קנים וזה נקרא מחיצת הקנים במס' ב"ב פ"ה דתנן ומחיצת הקנים שהיא פחותה מבית רובע וכו'. ה"ר יהוסף ז"ל:

כדי שיכנס הגדי. :    ס"א כדי שיזדקר הגדי. והיא היא דפירוש שיזדקר שיכנס:

אם העומד מרובה על הפרוץ מותר:    פי' אף כנגד הפרוץ הר"ש ז"ל:

בסוף פי' ר"ע ז"ל. צריך להגיה הלשון כך אבל פחות מד' טפחים אף כנגד העומד אסור:


פירושים נוספים