משנה כלאים ד דפוסים
משנה כלאים, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב
משנה א[עריכה]
קרחת הכרם, בית שמאי אומרים, עשרים וארבע אמות.
ובית הלל אומרים, שש עשרה אמה.
מחול הכרם, בית שמאי אומרים, שש עשרה אמה.
ובית הלל אומרים, שתים עשרה אמה.
ואיזו היא קרחת הכרם.
כרם שחרב מאמצעו.
אם אין שם שש עשרה אמה, לא יביא זרע לשם, היו שם שש עשרה אמה, נותנין לה עבודתה וזורע את המותר.
משנה ב[עריכה]
איזה הוא מחול הכרם.
בין כרם לגדר.
אם אין שם שתים עשרה אמה, לא יביא זרע לשם, היו שם שתים עשרה אמה, נותנין לו עבודתו וזורע את המותר.
משנה ג[עריכה]
רבי יהודה אומר, אין זה אלא גדר הכרם.
ואיזה הוא מחול הכרם.
בין שני הכרמים.
ואיזה הוא גדר , שהוא גבוה עשרה טפחים.
וחריץ, שהוא עמוק עשרה ורחב ארבעה.
משנה ד[עריכה]
מחיצת הקנים, אם אין בין קנה לחבירו שלושה טפחים כדי שיכנס הגדי, הרי זו כמחיצה.
וגדר שנפרץ, עד עשר אמות הרי הוא כפתח, יתר מכן, כנגד הפרצה אסור.
נפרצו בו פרצות הרבה ,
אם העומד מרובה על הפרוץ, מותר.
ואם הפרוץ מרובה על העומד, כנגד הפרצה אסור.
משנה ה[עריכה]
הנוטע שורה של חמש גפנים, בית שמאי אומרים, כרם.
ובית הלל אומרים, אינו כרם, עד שיהו שם שתי שורות .
לפיכך, הזורע ארבע אמות שבכרם, בית שמאי אומרים, קידש שורה אחת.
ובית הלל אומרים, קידש שתי שורות.
משנה ו[עריכה]
הנוטע שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב, הרי זה כרם.
שתים כנגד שתים ואחת בינתים, או שתים כנגד שתים ואחת באמצע, אינו כרם, עד שיהו שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב.
משנה ז[עריכה]
הנוטע שורה אחת בתוך שלו, ושורה אחת בתוך של חברו, ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע, וגדר שהוא נמוך מעשרה טפחים, הרי אלו מצטרפות.
גבוה מעשרה טפחים , אינן מצטרפות.
רבי יהודה אומר, אם ערסן מלמעלה הרי אלו מצטרפות.
משנה ח[עריכה]
הנוטע שתי שורות, אם אין ביניהן שמונה אמות לא יביא זרע לשם.
היו שלש, אם אין בין שורה לחברתה שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם.
רבי אליעזר בן יעקב אומר משום חנינא בן חכינאי, אפילו חרבה האמצעית ואין בין שורה לחברתה שש עשרה אמה לא יביא זרע לשם, שאילו מתחילה נטען הרי זה מותר בשמונה אמות.
משנה ט[עריכה]
הנוטע את כרמו על שש עשרה אמה שש עשרה אמה, מותר להביא זרע לשם.
אמר רבי יהודה, מעשה בצלמון, באחד שנטע את כרמו על שש עשרה שש עשרה אמה, והיה הופך שער שתי שורות לצד אחד וזורע את הניר, ובשנה אחרת היה הופך את השער למקום אחר וזורע את הבור, ובא מעשה לפני חכמים, והתירו.
רבי מאיר ורבי שמעון אומרים, הנוטע את כרמו על שמונה שמונה אמות, מותר.
משנה כלאים, פרק ד':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב