רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


הקדמההמדעאהבהזמניםנשיםקדושההפלאהזרעיםעבודהקרבנותטהרהנזקיםקניןמשפטיםשופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר עבודה · הלכות פסולי המוקדשין · פרק אחד עשר | >>

דפוס וורשא-ווילנא · הגהה על פי כתבי-יד

נושאי כלים על הפרק: כסף משנה מגיד משנה משנה למלך לחם משנה
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה
הרמב"ם באתרים אחרים: מכון ממרא עפ"י כת"י תימניים (כתיב או מנוקד), ה"ב, ת"ש , עה"ת

דפוס[עריכה]

הלכה א[עריכה]

כל המנחות שקמצן אחד מן הפסולין לעבודה הרי הם פסולות וכן אם לקט הלבונה פסל אע"פ שלא קמץ:

הלכה ב[עריכה]

קמץ הכשר ונתן לפסול קמץ בימינו ונתן לשמאלו ואחר כך נתנו לכלי קמץ מכלי קודש ונתן לכלי חול פסל:

הלכה ג[עריכה]

קמץ ועלה בידו צרור או גרגיר מלח או קורט לבונה פסול:

הלכה ד[עריכה]

קמץ עד שהוא בחוץ ונכנס לפנים יחזור ויקמוץ בפנים וכשר:

הלכה ה[עריכה]

נתפזר הקומץ על גבי הרצפה יחזור ויאספנו:

הלכה ו[עריכה]

היתה המנחה שלא בכלי שרת או שהיתה קומצה שלא בכלי שרת או שהעלהו למזבח שלא בכלי שרת או שבללה בשמנה חוץ לעזרה פסולה עד שתהיה בלילתה בפנים:

הלכה ז[עריכה]

כל המנחות שיצק עליהן השמן פסול לעבודה כגון הזר וכיוצא בו או שבללן או פתתם או מלחן כשירות הגישן או הניפן חוזר הכהן ומגיש או מניף ואם לא הגיש ולא הניף הכהן כשירות שנאמר והביאה אל בני אהרן וקמץ מקמיצה ואילך מצות כהונה למד על יציקה ובלילה שכשירה בזר:

הלכה ח[עריכה]

מנחה שנפל לתוכה שמן מנחה אחרת או שמן חולין כל שהוא נפסלה חיסר שמנה פסולה חיסר לבונתה כשירה והוא שיהיו עליה שני קורטי לבונה אבל קורט אחד פסולה שנאמר את כל לבונתה:

הלכה ט[עריכה]

ריבה שמנה ולבונתה עד שני לוגין לכל עשרון ושני קומצי לבונה לכל מנחה כשירה שני לוגין או שני קומצין או יתר על זה פסולה:

הלכה י[עריכה]

מנחת חוטא שנתן עליה שמן או על הקומץ שלה נפסלה נתן עליה לבונה ילקטנה היתה שחוקה הרי זו פסולה מספק שהרי אי אפשר ללקט:

הלכה יא[עריכה]

נתן שמן על שיריה אחר שקמץ אינו לוקה ולא פסלה שהרי הקומץ כשר:

הלכה יב[עריכה]

נתן משהו שמן על גבי כזית מן המנחה פסלה מספק אבל אם נתן השמן על פחות מכזית לא פסלה ואינו פוסל הלבונה עד שיתן כזית לבונה:

הלכה יג[עריכה]

אפילו נתן הלבונה על כל שהוא מן המנחה פסל עד שילקט:

הלכה יד[עריכה]

גבלה במים וקמץ כשירה לא נאמר חריבה אלא משמן:

הלכה טו[עריכה]

מנחה שקמצה פעמים כשירה אפילו פעמים רבות והוא שיקטיר כזית בבת אחת שאין הקטרה פחותה מכזית:

הלכה טז[עריכה]

הקריב הקומץ בלא מלח פסולה שהמלח מעכב במנחה כמו שביארנו מנחה שחסרה קודם קמיצה יביא מתוך ביתו וימלאנה שהקמיצה היא הקובעת לא נתינתה בכלי שרת:

הלכה יז[עריכה]

התנדב קומץ לבונה בפני עצמו אם חסר כל שהוא פסול וכן שני בזיכי לבונה שעם הלחם אם חסר אחד מהן כל שהוא פסולין עד שיהיו שני קמצין מתחלה ועד סוף:

הלכה יח[עריכה]

הפריש שני קמצין למנחה אחת ואבד אחד מהן קודם קמיצה לא הוקבע לאחר קמיצה הוקבע ופסולה מפני שריבה לבונתה וכן אם הפריש ארבעה קמצים לשני בזיכי לחם ואבדו שנים מהם קודם סלוק הבזיכים לא הוקבעו וכשירים לאחר סלוק הבזיכין הוקבעו ופסולין מפני הרבוי:

הלכה יט[עריכה]

קומץ מנחה שנטמא והקטירו הציץ מרצה שנאמר ונשא אהרן יצא הקומץ חוץ לעזרה והכניסו והקטירו אין הציץ מרצה שהציץ מרצה על הטמא ואינו מרצה על היוצא:

הלכה כ[עריכה]

קמץ את המנחה ואח"כ נטמאו שיריה כולן או נשרפו או יצאו חוץ לעזרה או אבדו לא יקטיר הקומץ ואם הקטיר הורצה נשאר מעט מן השירים בכשרותן יקטיר הקומץ ואותן השירים שנשארו אסורין באכילה:

הלכה כא[עריכה]

היתה מחיצה מלמטה בכלי שיש בו עשרון של מנחה אף על פי שהוא מעורב מלמעלה לא יקמוץ ואם קמץ פסולה:

הלכה כב[עריכה]

היה הכלי חלוק במחיצה מלמעלה ומעורב מלמטה קומץ ממנו:

הלכה כג[עריכה]

חלק העשרון בכלי אחד ואין חלקיו נוגעין זה בזה ואין ביניהן מחיצה הרי זה ספק אם מצרף הכלי לקמיצה או אינו מצרף לפיכך לא יקמוץ ואם קמץ לא יקטיר ואם הקטיר הורצה ולא יאכלו השירים:

הלכה כד[עריכה]

קמץ ונתן הקומץ למעלה על השלחן כנגד גובה מערכת לחם הפנים קדשו השלחן להפסל אבל אינו מקדשו ליקרב ואינו קרב עד שיתקדש בכלי שרת הראוי לקומץ:

הלכה כה[עריכה]

הדביק הקומץ לדופן הכלי וקמץ או שהפך הכלי על ידו וקמץ מתוכו ופיו למטה לא יקטיר ואם הקטיר הורצה:

הלכה כו[עריכה]

עשרון שחלקו ואבד אחד מחלקיו והפריש חלק אחר תחתיו ונמצא האבוד והרי שלשתן מונחין בכלי אחד ואין נוגעין זה בזה נטמא זה שאבד הרי הוא מצטרף עם חלק ראשון ונפסלו וזה שהפריש אינו מצטרף אלא ישלים עליו נטמא המופרש מופרש וראשון מצטרפין ונפסלו וזה שנמצא אינו מצטרף עמהן נטמא החלק הראשון הרי האבוד והמופרש תחתיו מצטרפין:

הלכה כז[עריכה]

וכן לענין קמיצה קמץ מן הנמצא שיריו עם החלק הראשון נאכלין והמופרש אינו נאכל קמץ מן המופרש שיריו נאכלין והנמצא אינו נאכל קמץ מן הראשון שניהן אין נאכלין לפי ששניהן שירים יתירים שהרי הן עשרון שלם ודומין למנחה שלא נקמצה שהיא אסורה והיאך קרב הקומץ הזה והרי לפניו עשרון ומחצה מפני שהקמיצה תלויה בדעת הכהן ובעת שקומץ אין דעתו אלא על העשרון בלבד והרי החלקים אינן נוגעין זה בזה:

הלכה כח[עריכה]

קומץ מנחה שנתערב בקומץ מנחה אחרת מקטיר שניהן כאחת והן כשירות וכן אם נתערב הקומץ במנחת כהנים או במנחת הנסכים או בחביתי כהן גדול הרי אלו כשירות ויקטיר הכל כאחד שהכל לאשים:

הלכה כט[עריכה]

שתי מנחות שלא נקמצו שנתערבו זו בזו אם יכול לקמוץ מזו בפני עצמו ומזו בפני עצמו כשירות ואם לאו פסולות:

הלכה ל[עריכה]

קומץ שנתערב במנחה שלא נקמצה לא יקטיר ואם הקטיר הכל זו שנקמצה עלתה לבעלים וזו שלא נקמצה לא עלתה לבעלים:

הלכה לא[עריכה]

נתערב קומצה בשיריה או שנתערבו שיריה בשירי חברתה לא יקטיר ואם הקטיר עלתה לבעלים:

הגהה[עריכה]

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.