רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין ח
דפוס
[עריכה]חטאת העוף שנתערבה בעולת העוף או עולת העוף שנתערבה בחטאת העוף אפילו אחת ברבוא כולן ימותו במה דברים אמורים כשהיו מפורשות בשעת לקיחת הבעלים זו חטאת וזו עולה אבל אם הביא עופות לחובתו מהן חטאת ומהן עולה ולא פירש אלא כולן סתומות ונתערבה חטאת או עולה בחובה זו הסתומה יש להן דינים אחרים:
וכיצד דיניהן אם נתערבה חטאת בחובה זו הסתומה אין כשר אלא מניין חטאות שבחובה בלבד אבל מניין העולות שבחובה עם החטאת שנתערבה בהן פסולין שהרי נתערבה חטאת בעולות:
לפיכך אם היתה החובה שתים בחטאת חצי החובה כשר וחצייה פסול ויראה לי שהוא עושה כולן למטן כמעשה חטאת:
וכן אם נתערבה עולה בחובה זו הסתומה אין כשר אלא מניין עולות שבחובה אבל מניין החטאות שבחובה עם העולה שנתערבה בהן פסולין שהרי נתערבה עולה בחטאת בין שהיתה החובה הסתומה מרובה על העולות שנתערב בה בין שהיו העולות מרובין על החובה הסתומה בין שהיו שתיהן שוות אין כשר אלא מניין עולות שבחובה לפיכך אם היתה החובה שתים בעולות חצי החובה כשר וחצייה פסול ויראה לי שהוא עושה כולן למעלה כמעשה עולה:
חובה סתומה וחובה אחרת סתומה שנתערבו בין שהיו שתיהן משם אחד כגון קיני זבים עם קיני זבים או משני שמות כגון קיני זבים עם קיני יולדות בין שהיו שתיהם לאדם אחד בין שהיו לשנים אם היו שתיהן שוות מחצה כשר ומחצה פסול בין שעשה הכל למעלה או הכל למטה או עשה חציין למעלה וחציין למטה לעולם מחצה כשר ומחצה פסול מפני שהכל חציין עולה וחציין חטאת והחטאת למטה והעולה למעלה אם עשה הכל למעלה חציין כשירות והן עולות ואם עשה כולן למטה חציין כשירות והן חטאות עשה חציין למטה וחציין למעלה חצי החצי שנעשה למעלה כשר מפני התערובת והוא עולות וחצי החצי של מטה כשר והוא חטאות:
היו שתי החובות הסתומות שנתערבו זו גדולה מזו כגון שהיתה אחת ארבע עופות והשנייה שש אם עשה הכל למעלה או עשה הכל למטה מחצה פסול ומחצה כשר ומטעם שביארנו עשה חציין למטה וחציין למעלה אם אחר ששאל עשה כן המועט כשר ואם מדעתו עשה המרובה כשר:
זה הכלל כל שעשה הכהן מדעתו חציין למעלה וחציין למטה ואי אפשר שלא יהיה משל אחד למעלה ולמטה הרי זה המרובה כשר הואיל ודבר ידוע שמקצת קרבנותיו למעלה ומקצתם למטה יהיו כל קרבנותיו כשרים:
שנים שלקחו קיניהן בעירוב או שנתנו דמי קיניהן לכהן לאיזה שירצה הכהן יקריב חטאת ולאיזה שירצה יקריב עולה שאין הקינין מתפרשין אלא בלקיחת הבעלים או בעשיית הכהן כמו שביארנו:
היו לפני הכהן חטאות ועולות עשה שתיהן למעלה או שתיהן למטה מחצה כשר ומחצה פסול עשה חציין למעלה וחציין למטה ולא ידע אם החטאות הם שעשה למטה או העולות הרי הכל פסול שאני אומר העולות הם שעשה למטה והחטאות למעלה:
היו לפניו שלשה צבורי עופות אחד חטאות ואחד עולות והאחד סתום חציו עולות וחציו חטאות ולא פירש אם עשה כלן למעלה או למטה מחצה כשר ומחצה פסול:
עשה חציין למעלה וחציין למטה אין הכשר אלא הסתום בלבד שעשה חציו למעלה וחציו למטה והוא מתחלק בין הבעלים ועולה לשניהן שהרי הכהן אינו יודע לאי זה מהן פירש ולאי זה מהן היה הסתום ושני הצבורין המפורשין פסולין שהרי לא ידע אי זה עשה למעלה ואי זה עשה למטה ושמא העולה נעשית למטה והחטאת למעלה:
הגהה
[עריכה]לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.