רמב"ם הלכות מעשר שני ונטע רבעי י

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר זרעים · הלכות מעשר שני ונטע רבעי · פרק עשירי | >>

דפוס וורשא-ווילנא · הגהה על פי כתבי-יד

נושאי כלים על הפרק: כסף משנה מגיד משנה משנה למלך לחם משנה
כלים חיצוניים לפרק זה: נוסח הפרק על פי כתבי יד תימניים (כתיב או מנוקד), ונושאי כלים על פרק זה

דפוס[עריכה]

הלכה א[עריכה]

כל שהוא חייב בערלה יש לו רבעי וכל שפטור מן הערלה אינו חייב ברבעי שנאמר שלש שנים יהיה לכם ערלים וגו' ובשנה הרביעית.

הלכה ב[עריכה]

הנוטע אילן מאכל ודעתו עליו שיהיה סייג לגינה או שנטעו לקורות לא לפירות ה"ז פטור מן הערלה נטעו לסייג וחזר וחשב עליו למאכל או שנטעו למאכל וחזר וחשב עליו לסייג כיון שעירב בו מחשבת חיוב חייב נטעו שלש שנים לסייג ומכאן ואילך למאכל אין לו רבעי שכל שאין לו ערלה אין לו רבעי.

הלכה ג[עריכה]

נטע אילן וחשב שיהיה הצד הפנימי שלו למאכל והחיצון לסייג או שיהיה הצד התחתון למאכל והעליון לסייג זה שחשב עליו למאכל חייב בערלה וזה שחשב עליו לסייג או לעצים פטור שהדבר תלוי בדעתו של נוטע והצלף חייב בערלה האביונות בלבד אבל הקפריסין מותרות.

הלכה ד[עריכה]

הנוטע לרבים בתוך שדהו חייב בערלה שנאמר ונטעתם אפילו לרבים במה דברים אמורים בארץ ישראל אבל בחוצה לארץ פטור.

הלכה ה[עריכה]

הנוטע ברשות הרבים או בספינה והעולה מאליו ברשות היחיד ועכו"ם שנטע בין לישראל בין לעצמו והגזלן שנטע חייבין בערלה וברבעי.

הלכה ו[עריכה]

העולה מאליו במקום טרשים פטור אפילו הנוטע במקום שאינו יישוב פטור והוא שלא יהיה עושה כדי טיפול שמטפל בפירותיו עד שמביאן ליישוב אבל אם היה עושה כדי טיפולו חייב בערלה.

הלכה ז[עריכה]

הנוטע למצוה כגון שנטע אתרוג ללולב או זית למנורה חייב בערלה הקדיש ואחר כך נטע פטור מן הערלה נטע ואח"כ הקדיש חייב בערלה.

הלכה ח[עריכה]

הנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה אע"פ שאינו כארץ לזרעים הרי הוא כארץ לאילנות.

הלכה ט[עריכה]

אילן שנטעו בתוך הבית חייב בערלה זה שנטעו עכו"ם עד שלא באו אבותינו לארץ פטור אבל משבאו לארץ אף מה שנטעו עכו"ם חייב שנאמר כי תבאו אל הארץ ונטעתם משעת ביאה.

הלכה י[עריכה]

עכו"ם שהרכיב אילן מאכל על גבי אילן סרק חייב בערלה ויש לעכו"ם נטע רבעי שאם בא לנהוג במצוה זו הרי הוא קדש כנטע רבעי של ישראל.

הלכה יא[עריכה]

אחד הנוטע גרעינה או ייחור מן האילן או שעקר את כל האילן ממקומו ונטעו במקום אחר הרי זה חייב בערלה ומונה משעת נטיעתו זעזעו ולא עקרו ואחר כך מלא סביבותיו בעפר אם יכול לחיות אילו לא מלא סביבותיו ה"ז פטור ואם לאו הרי זה כמו שעקר ונטע וחייב.

הלכה יב[עריכה]

וכן אילן שנעקר ונשאר ממנו שורש אחד אפילו כמחט שמלפפין עליו הרוקמין את השני והחזירו למקומו ונטע פטור מפני שיכול לחיות נעקר כולו ונעקרה הסלע ששרשיו בה עמו וחזר ונטעו כמה שהוא בכל האדמה שסביבות שרשיו אם היה יכול לחיות מאותה אדמה אילו לא נטע הרי הוא כמי שלא נעקר ואם לאו חייב.

הלכה יג[עריכה]

אילן שקצצו מעם הארץ והחליף חייב בערלה ומונין לו משעת קציצה.

הלכה יד[עריכה]

אחד הנוטע ואחד המבריך ואחד המרכיב חייב בד"א בשחתך בד אחד מן האילן והבריכו בארץ או הרכיבו באילן אחר אבל אם מתח בד אחד מן האילן הזקן והבריך בארץ או הרכיבו באילן אחר ועיקר הבד מעורה באילן הזקן הרי זה פטור.

הלכה טו[עריכה]

גדל זה הילד שהבריך ועשה פירות ואח"כ פסק עיקרו שהוא מעורה באילן הזקן מונה משעה שנפסק ואותן הפירות מותרין מפני שגדלו בהיתר ואם הניחן אחר שנפסק העיקר עד שהוסיפו במאתים הרי אלו אסורין.

הלכה טז[עריכה]

ילדה שסיבכה בזקנה והיו פירות בילדה אפילו הוסיפו מאתים הרי אלו הפירות של ילדה אסורין שאין גידולי היתר מעלין את העיקר האסור.

הלכה יז[עריכה]

אילן שהבריך ממנו בד בארץ ואחר כך נעקר האילן כולו והרי הוא חי מן הבד שהבריך בארץ נעשה אותו אילן כאילו עתה ניטע וחייב בערלה ומונה לאילן ולמה שצמח מן ההברכה משעה שנעקר.

הלכה יח[עריכה]

הרי שהבריך בד בארץ וצמח והבריך בד אחד ממה שצמח בארץ וצמח וחזר והבריך מן השלישי אפילו הן [מאה] מעורין זה בזה הואיל ולא נפסקו מן העיקר הראשון הכל מותר ואם נפסק עיקר הראשון מונה לכל משעה שנפסק.

הלכה יט[עריכה]

אילן היוצא מן הגזע פטור מן הערלה מן השרשים חייב ילדה פחותה מטפח חייבת בערלה כל שנותיה מפני שנראית כנטיעה בת שנתה במה דברים אמורים בנטיעה אחת או שתים כנגד שתים ואחת יוצאה זנב אבל אם היה הכרם כולו פחות מטפח הרי זה יש לו קול ומונין כדרך שמונין לשאר האילנות.

הלכה כ[עריכה]

נוטעין ייחור של ערלה ואין נוטעין אגוז של ערלה מפני שהוא פרי ופירות ערלה אסורין בהנאה כמו שביארנו בהלכות איסורי מאכלות ואם עבר ונטע אגוז של ערלה הרי הצומח מותר כשאר האילנות.

הלכה כא[עריכה]

וכן אין מרכיבין כפניות של ערלה בדקלים מפני שהן כפרי עבר והרכיב מותר שכל דבר שיש לו שני גורמין אחד אסור ואחד מותר הרי זה הנגרם משניהם מותר לפיכך הצומח מפירות ערלה מותר שהרי גורם לצמוח הפרי האסור והארץ המותרת.

הגהה[עריכה]

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.