רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות י ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר עבודה · הלכות מעשה הקרבנות · פרק עשירי · הלכה ז | >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה מגיד משנהשלימות: 0% משנה למלךשלימות: 0% לחם משנהשלימות: 0%

לשון הרמב"ם · מפרשי הרמב"ם

נושאי כלים על הלכה זו באתר "הִיבּרוּ-בּוּקְס": לחצו כאן


רמב"ם[עריכה]

דפוס[עריכה]

אבל התודה אף על פי שהיא קדשים קלים אינה נאכלת אלא ביום הזביחה עם הלילה שנאמר בה (ויקרא ז, טו) "ביום קרבנו יאכל לא יניח ממנו עד בקר".

וכן איל נזיר והלחם הבא עמהן וכיוצא בהן - בין חלק הכהנים, בין חלק הבעלים.

והוא הדין לחטאת ולאשם ולשלמי צבור ולשירי מנחות -- שהכל נאכל ליום ולילה שנאמר "ביום קרבנו יאכל" -- כל הקרבנות במשמע; חוץ מן השלמים שפירש בהן הכתוב, ובכור ומעשר הדומים להם:

מפרשי הרמב"ם[עריכה]

כעת קיים בוויקיטקסט רק את פירוש הכסף משנה על הרמב"ם בשלמותו. חילקנו אותו לפרקים ולא לפי ההלכות הבודדות של הרמב"ם. יתר מפרשי הרמב"ם חסרים לנו בוויקיטקסט כרגע. מוזמנים להעלות את החומר אם הוא קיים בידכם. ראו בקטגוריה:מפרשי רמב"ם. תודה.