לדלג לתוכן

רמב"ם הלכות מלווה ולווה כה ג

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
הקדמההמדעאהבהזמניםנשיםקדושההפלאהזרעיםעבודהקרבנותטהרהנזקיםקניןמשפטיםשופטים


<< | משנה תורה לרמב"םספר משפטיםהלכות מלווה ולווהפרק חמישה ועשרים • הלכה ג | >>
מפרשים על הרמב"ם: כסף משנה מגיד משנהשלימות: 0% משנה למלךשלימות: 0% לחם משנהשלימות: 0%

לשון הרמב"םמפרשי הרמב"ם

דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים להלכה זו

רמב"ם

דפוס

המלוה את חבירו ע"י ערב אע"פ שהערב משתעבד למלוה לא יתבע את הערב תחלה אלא תובע את הלוה תחלה אם לא נתן לו חוזר אצל הערב ונפרע ממנו, בד"א בשאין נכסים ללוה, אבל אם יש נכסים ללוה לא יפרע מן הערב כלל אלא מן הלוה, היה הלוה אלם ואין ב"ד יכולין להוציא מידו או שלא בא לדין ה"ז נפרע מן הערב תחלה ואח"כ יעשה הערב דין עם הלוה אם יכול להוציאו מידו יוציא או ישמתוהו ב"ד עד שיתן לו.

מוגה

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.

מפרשי הרמב"ם

מבין פרשני הרמב"ם, ניתן למצוא בוויקיטקסט בינתיים רק את פירוש הכסף משנה על הרמב"ם בשלמותו, מחולק לפי פרקים ולא לפי ההלכות הבודדות של הרמב"ם.
יתר מפרשי הרמב"ם חסרים לנו בוויקיטקסט כרגע. אתם מוזמנים להעלות את החומר אם הוא קיים בידכם. ראו בקטגוריה:מפרשי הרמב"ם. תודה.

קישורים חיצוניים

הלכה זו עם נושאי כלים: