רמב"ם הלכות כלים כ
דפוס[עריכה]
הלכה א[עריכה]
כבר ביארנו שכל יד הכלים שהכלי צריך לה בשעת תשמישו הרי היא חשובה כגוף הכלי להתטמא ולטמא לפיכך הטופל כלי חרס הבריא אם נטמא הכלי הרי אוכלין ומשקין הנוגעין בטפילה טהורין שאין הכלי צריך לטפילה זו אבל הטופל את כלי חרס הרעוע הרי הטפילה חשובה כגוף הכלי וכן המהדק את הקירויה של חרס הדולין בה המים אם חיפה אותה בעור או בקלף וכיוצא בהן אם היתה רעועה הרי הן כגופה.
הלכה ב[עריכה]
הטופל כלי חרס להיות מבשל בו אינו חיבור טפל כלים להיות זופת בהן חיבור.
הלכה ג[עריכה]
חבית שניקבה ועשאה בזפת בבעץ וגפרית בסיד ובגפסים אינן חיבור ושאר כל הדברים חיבור.
הלכה ד[עריכה]
דברים הלחין המשוכין שטופלין בהן הפטסין של מים כדי שלא ידלוף הכלי הרי הן כגופו של כלי שאפילו נטמא הכלי מאוירו אוכלין ומשקין הנוגעין בטפילה טמאין וכן טפילו של תנור הרי הוא כחרס התנור והוא שיהיה בעובי הטפלה עד טפח שהוא צורכו של תנור אבל יתר על טפח אינו מצורך התנור והנוגעין ביתר על טפח מעוביו טהורים טפילת הכירה עוביו שלש אצבעות.
הלכה ה[עריכה]
חבית שניקבה וסתמה בזפת יותר מצורכה הנוגע בצורכה טמא וביתר מצורכה טהור זפת שנטפה על חבית הנוגע בה טהור.
הלכה ו[עריכה]
מיחם שטפלו בחמר ובחרסית ונטמא הנוגע בחמר טמא והנוגע בחרסית טהור שאין החרסית מתחבר לכלי.
הלכה ז[עריכה]
מגופת החבית שטפל בטיט עליה ועל החבית אינה חיבור לה ואם נגעו משקין טמאין בחבית לא נטמאת המגופה ואם נגעו במגופה לא נטמאו אחורי החבית.
הלכה ח[עריכה]
כלי נחושת שזפתן אין הזפת חיבור ואם ליין ה"ז כגוף הכלי.
הלכה ט[עריכה]
בצק שבסדקי העריבה שנגע בו שרץ אם בפסח הואיל ואיסורו חשוב חוצץ ולא נטמאת העריבה ואם בשאר ימות השנה אם היה מקפיד עליו העריבה טהורה ואם רוצה בקיומו הרי הוא כעריבה ונטמאת העריבה.
הלכה י[עריכה]
המשיחות והרצועות שבמטפחות הספרים ושבמטפחות התינוקות תפורות חיבור וקשורות אינן חיבור וכן רצועות שבמעדר ושבשק ושבקופה אבל שבאזני כלי חרס אפילו תפורות אינן חיבור שאין חיבורין לכלי חרס.
הלכה יא[עריכה]
יד קורדום היוצא מאחריו שלש אצבעות חיבור והיתר על שלש הנוגע בו טהור יד קורדום מלפניו טפח הסמוך לברזל חיבור יתר ע"כ הנוגע בו טהור.
הלכה יב[עריכה]
שירי הפרגל טפח ויד מקבת של מפתחי אבנים טפח יד קורנס של זהבים טפחיים ושל חרשים שלשה שירי מלמד הבקר ארבעה טפחים סמוך לדרבן יד קורדום שחופרין בו ביררין של מים ארבעה טפחים ויד קורדום של נכוש חמשה ויד בן פטיש חמשה ושל פטיש ששה וכן יד קורדום של בקוע ושל עדיר ששה יד מקבת של סתתין ששה שיירי המרדע הסמוך לחרחור של מתכת שבראש המרדע שבעה טפחים יד המגריפה של בעלי בתים שמונה טפחים ושל סיידין עשרה וכל היתר על זה אם רצה לקיימו טמא יד כל משמשי האור כגון השפודין והאסכלאות אפילו ארוכין כל שהן טמאין.
הלכה יג[עריכה]
מקל שעשאהו יד לקורדום הרי הוא חיבור לטומאה בשעת מלאכה ואם נגעה טומאה במקל כשהוא חורש או מבקע בו נטמא הקורדום ואם נגעה בקורדום נטמא המקל וכן הדיוסטר שהן כשני כלים והמסמר מחברן להיות מסך עליהן הרי הן חיבור בשעת מלאכה קבעו בקורה הרי זה מקבל טומאה ואין הקורה חיבור לו עשה קצת הקורה דיוסטר כל שהוא מן הקורה לצורך הדיוסטר חיבור לדיוסטר והנוגע בשאר הקורה טהור שאין כל הקורה חיבור.
הלכה יד[עריכה]
עגלה שנטמאת הנוגע בעול ובקטרב ובעץ ובעבות אפילו בשעת מלאכה טהורה והנוגע בחרב ובבורך ובביצול ובעין של מתכת ובלחיים ובעיראין טמא וכן מגירה שנטמאת הנוגע בידה מכאן ומכאן טמא והנוגע בחוט ובמשיחה ובאמה ובסניפין שלה טהור שאין אלו חיבור לה אבל הנוגע במלבן של מסר הגדול טמא.
הלכה טו[עריכה]
מכבש של חרש שנטמא הרומח שבו הנוגע במכבש טהור מגרה שנטמא הנוגע בקשטנית שהיא לפופה עליו טהור שאינה חיבור קשת שהיתה מתוחה והחץ משוך עמה ונטמא החץ הנוגע ביתר ובקשת טהור ואפי' כשהיא מתוחה וכן מצודת האישות שנטמא החץ שלה לא נטמאת המצודה אפילו כשהיא מתוחה וכן מסכת נסוכה שנטמאת בשעת האריג הנוגע בכובד העליון והתחתון ובנירים ובקירוס ובחוט שהעבירו על גבי ארגמן ובעירה שאינה עתיד להחזירה טהור שכל אלו אינן חיבור לבגד אבל הנוגע בנפש המסכת ובשתי העומד ובכפל שהעבירו על גבי ארגמן ובעירה שהוא להחזירה טמא שכל אלו חיבורין לבגד.
הלכה טז[עריכה]
הנוגע בצמר שעל האימה ובאשויה טהור הנוגע בפיקה עד שלא פרעה טמא משפרעה טהור.
הלכה יז[עריכה]
החוט שהשילו למחט אפילו קשור משני צדדין אינו חיבור הכניסו לבגד החוט חיבור לבגד ואין המחט חיבור לבגד ואין החוט כולו חיבור לבגד אלא כל שהוא לצורך התפירה חיבור שאינו לצורך התפירה אינו חיבור החוט שפירש מן הבגד אפילו מאה אמה כולו חיבור חבל שקשור בחרס אפילו מאה אמה כולו חיבור קשר בו חבל אחד מן הקשר ולפנים חיבור מן הקשר ולחוץ אינו חיבור החבל שהוא קשור בקופה אינו חיבור אלא אם כן תפר.
הגהה[עריכה]
לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.