רמב"ם הלכות כלים יב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


הקדמההמדעאהבהזמניםנשיםקדושההפלאהזרעיםעבודהקרבנותטהרהנזקיםקניןמשפטיםשופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר טהרה · הלכות כלים · פרק שנים עשר | >>

דפוס וורשא-ווילנא · הגהה על פי כתבי-יד

נושאי כלים על הפרק: כסף משנה מגיד משנה משנה למלך לחם משנה
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפרק זה
הרמב"ם באתרים אחרים: מכון ממרא עפ"י כת"י תימניים (כתיב או מנוקד), ה"ב, ת"ש , עה"ת

דפוס[עריכה]

הלכה א[עריכה]

כלי עץ וכלי עור וכלי עצם שנשברו טהרו מטומאתן חזר ועשה כלי משבריהם או שקיבץ את שבריהן ועשה מהן כלים אחרים הרי אלו כשאר הכלים הטהורים שלא נטמאו מקודם שהן מקבלין טומאה מכאן ולהבא וכן כלי מתכות שנשברו אחר שנטמאו טהרו התיכן וחז ועשה מהן כלים אחרים חזרו לטומאה הישנה ואין לכלי מתכות טהרה גמורה עד שיטבילם במקוה כשהם שלימים או ישארו שבורים:

הלכה ב[עריכה]

וחזרת כלי מתכות לטומאתן הישנה מדברי סופרים ומפני מה גזרו על כלי מתכות שיחזרו לטומאתן הישנה גזירה שמא יטמא לו כלי ויתיכנו ויעשה ממנו כלי אחר בו ביום אם יאמר שהוא טהור כדין תורה יבוא לומר השבירה מטהרת והטבילה מטהרת כשם שאם נשבר והתיכו ועשה ממנו כלי כשהיה הרי הוא טהור בו ביום כך אם הטבילו אף על פי שהוא כשהיה הרי הוא טהור בו ביום ויבואו לומר שאין הכלים צריכין הערב שמש מפני זה החשש גזרו טומאה עליהם:

הלכה ג[עריכה]

אחד כלי שנטמא במת או בשאר הטומאות אם התיכו חזר לטומאתו הישנה עד שיטביל נטמא במת והזה עליו בשלישי ואח"כ התיכו ועשאהו כלי אחר והזה עליו בשביעי והטבילו הרי זה טמא ואין הזייה שקודם היתוך מצטרפת להזאה שאחר היתוך ואין לו טהרה עד שיזה עליו שלישי ושביעי ויטביל כשהוא כלי קודם שבירה או יזה עליו שלישי ושביעי ויטביל אחר שיתיכנו:

הלכה ד[עריכה]

ברזל טמא שבללו עם ברזל טהור אם רוב מן הטמא טמא ואם רוב מן הטהור טהור מחצה למחצה טמא וכן טיט שבללו בגללים ושרף הכל בכבשן ועשאהו כלי אם רוב מן הטיט ה"ז מקבל טומאה מפני שהוא כלי חרס ואם רוב מן הגללים אינו מקבל טומאה:

הלכה ה[עריכה]

כלי מתכות הטהורין שאנכן באנך טמא טמאים אבל העושה כלים מן האנך הטמא הרי הן טהורין:

הלכה ו[עריכה]

קורדום שעשאהו מן הברזל הטהור ועשה עושפו מן הטמא ה"ז טמא עשה עושפו מן הטהור והקורדום מן הטמא ה"ז טהור שהכל הולך אחר עושה המלאכה:

הלכה ז[עריכה]

קורדום טהור שחסמו בברזל טמא טהור:

הלכה ח[עריכה]

קיתון שעשאהו מן הטמא ושוליו מן הטהור טהור עשאהו מן הטהור ושוליו מן הטמא טמא שהכל הולך אחר המקבל העושה מלאכה:

הלכה ט[עריכה]

כלי מתכות שנטמא בטומאה שהיא מדברי סופרים כגון שנטמא בעבודה זרה וכיוצא בה ונשבר והתיכו וחזר ועשה ממנו כלי אחר ה"ז ספק אם חזר לטומאתו הישנה או לא חזר:

הלכה י[עריכה]

כלי זכוכית שנטמאו ונשברו טהרו ככל הכלים ואפילו התיכן ועשה מהן כלים אחרים אינם חוזרים לטומאה הישנה לפי שעיקר טומאתה מד"ס כמו שביארנו לא גזרו עליהן בטומאה ישנה וכן כלי זכוכית שנשברו אע"פ ששבריהן כלים וראויין לתשמיש הואיל והם שברי כלים אינן מקבלין טומאה לפי שאינן דומין לכלי חרס כיצד קערה של זכוכית שנשברה והתקין שולים לתשמיש אין השולים מקבלין טומאה אף על פי שהן בקערה ואם קירסם את מקום השבר ושפו בשופין ה"ז מקבלת טומאה:

הלכה יא[עריכה]

צלוחית קטנה הניטלת ביד אחת שניטל פיה מקבלת טומאה מפני שאין מכניסין היד לתוכה אלא יוצק ממנה אבל גדולה הניטלת בשתי ידים שניטל פיה טהורה מפני שהיא חובלת ביד בשעה שמכניס ידו לתוכה וכן צלוחית של פלייטון אע"פ שהיא קטנה אם ניטלת פיה טהורה מפני שחובלת באצבעו בשעה שמוציא הבושם מתוכה:

הלכה יב[עריכה]

לגינים הגדולין שניטל פיהן עדיין הן כלים מפני שמתקינם הוא לכבשנים:

הלכה יג[עריכה]

כוס שנפגם רובו טהור נפגם בו שליש היקפו ברוב גובהו טהור ניקב וסתמו בין בבעץ בין בזפת טהור והכוס והצלוחית שניקבו בין מלמעלה בין מלמטה טהורין:

הלכה יד[עריכה]

התמחוי והקערה שניקבו מלמעלה טמאין מלמטה טהורין נסדקו אם יכולין לקבל את החמין כצוננין טמאין ואם לאו טהורין:

הלכה טו[עריכה]

הכוסות החתוכין אף על פי ששפתותיהם סורכין את הפה מקבלים טומאה:

הלכה טז[עריכה]

האפרכס של זכוכית טהור שהרי הוא כמו מחץ שאינו מקבל:

הלכה יז[עריכה]

זכוכית שעושין אותה למראה טהור אע"פ שהיא מקבלת לפי שלא נעשית לקבלה התרווד של זכוכית שהוא מקבל אף על פי שכשמניחו על השולחן נהפך על צידו ואינו מקבל ה"ז מקבל טומאה:

הלכה יח[עריכה]

תמחוי של זכוכית שעשאו מראה מקבל טומאה ואם מתחילה עשאוהו למראה כדי שיהיו דברים שמניחין בו נראין מאחוריו ה"ז טהור וכל כלי זכוכית אין מקבלין טומאה עד שתגמר מלאכתן ככל הכלים:

הגהה[עריכה]

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.