[א] וקרא בשמא דה'. רוצה לומר כי אין "ויקרא בשם ה'" פירושו "ויקרא בשם" ומי הוא הקורא - "ה'", דזה לא יתכן, דלא נכתב בשם מי קרא, ולפיכך פירושו שהוא יתברך קרא בשם ה', והיה מלמד למשה סדר התפילה אשר יקרא בשם ה', כדכתיב אחר כך (פסוק ז):
(ה) "וירד". י"א, כי "ויתיצב" - על הענן, כי השם היה עובר, ודע, כי המשיל בהר העליונים והנכבדים מהגופות, כאשר הוא ההר עליון על האדמה. "ויקרא בשם ד'" - הנה השם הוא הקורא. והנה למדנו איך יקרא משה:
קצר
(ה) "ויתיצב עמו" - שמשה היה נצב, כי כן צווה ונצבת לי שם (ב):
"וירד ה' בענן". הנה ה'אמר לו ושמתיך בנקרת הצור ושכותי כפי עליך עד עברי, שכבר בארתי שנקרת הצור הוא חלל הצמצום שהוא המערה שעמד בה משה, שהיה משל אל נקרת הצור שהוא המקום שנתהוה ע"י הצמצום, וא"ל ה' שיסוכך עליו בכפו שהוא הענן שיכסה עליו ויעלים ממנו ענין ההעברה איך היתה ההעברה מן הא"ס אל העולמות שהם בעלי תכלית במקום נקרת הצור, וכן עשה שירד ה' בענן והענן התיצב עמו שם בנקרת הצור שהוא המערה שעמד בה משה שם עמד הענן ונתכסה בענן, וידוע שהא"ס לא נרמז בשום שם אפילו בקוצו של יו"ד, ועד שהתחיל בהוית העולמות לא קרא בשם כי כל השמות והכנוים הם אחר הצמצום ואחר ההעברה שעבר כבודו אל אצילות העולמות, ולכן אחר ההעברה שעבר מן הא"ס אל האצילות והגבול והמדה התחיל בקריאת השמות, וז"ש ויקרא בשם ה' הטפחא הנקוד על מלת בשם מעיד שפירושו שה' קרא בשם, כי רצה לסדר לפניו השמות שבהם נתהוו העולמות, כמו שהבטיח לו וקראתי בשם ה' לפניך שיגלה לו סוד שמותיו שהם קיום העולמות:
