המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
[ט] שיהא הקב"ה רואה את השבטים כתובים לפניו ויזכור את צדקתם. דאם לא כן מאי זכירה שייך, רק ראיה שייך באבנים, שרואה אותם לפניו, אלא פירוש "לזכרון" שיהיה הקב"ה רואה השמות וזוכר צדקתם, ועל זכירת צדקות שלהם שייך זכרון שפיר:
על כתפות האפוד: כתפות האפוד באים עד צוארו מכאן ומכאן ונכפות עד לפניו ושם קבועים שתי אבנים בראשי הכתפות, ויש בהן שרשרות שמגיעות עד החשן שכנגד לבו והוא תלוי בהן:
אבני זכרון: כמו שאפרש לפנינו אצל ציץ שכתוב בו קודש לה':
"ושמת את שתי האבנים". ר"ל השימה מה שישימו אותם האומנים על כתפות האפוד שזה בא מצד ישראל, בזה יהיה אבני זכרון לבני ישראל, ר"ל שזה יורה על אחדות
ישראל, שהגם שהם חלוקים לכמה שבטים ויש שבטים הפונים לימין שהם במעלה יותר ויש הפונים לשמאל, בכ"ז הם מתאחדים על כתפות אפוד אחד המחברם, ובמה שישא אהרן
את שמותם זה יהיה לפני ה' לזכרון, להזכיר למעלה שמות השבטים שכולם מתאחדים ליחד ה' ביחוד שלם, וה' אחד מצד אחד וישראל גוי אחד בארץ, זה אבני זכרון לבני ישראל,
וה' שמו אחד שהוא היחוד שבין ה' ובין ישראל עמו שזה על ידי שמו כמ"ש ומה תעשה לשמך הגדול המשותף בשמנו כמ"ש חז"ל, זה יתעורר ע"י נשיאת אהרן את שמותם לפני ה'
