מ"ג שמות כח יא

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את שתי האבנים על שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן פִּתּוּחֵי חֹתָם תְּפַתַּח אֶת שְׁתֵּי הָאֲבָנִים עַל שְׁמֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת זָהָב תַּעֲשֶׂה אֹתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
מַעֲשֵׂ֣ה חָרַשׁ֮ אֶ֒בֶן֒ פִּתּוּחֵ֣י חֹתָ֗ם תְּפַתַּח֙ אֶת־שְׁתֵּ֣י הָאֲבָנִ֔ים עַל־שְׁמֹ֖ת בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל מֻסַבֹּ֛ת מִשְׁבְּצ֥וֹת זָהָ֖ב תַּעֲשֶׂ֥ה אֹתָֽם׃

תרגום

אונקלוס (תאג'):

עוֹבָד אוּמָּן אֶבֶן טָבָא כְּתָב מְפָרַשׁ כִּגְלָף דְּעִזְקָא תִּגְלוֹף יָת תַּרְתֵּין אַבְנַיָּא עַל שְׁמָהָת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מְשַׁקְּעָן מְרַמְּצָן דִּדְהַב תַּעֲבֵיד יָתְהוֹן׃

ירושלמי (יונתן):

עוֹבַד אוּמַן יֶהֶוְיַין מַרְגְּלַיְיתָא גְּלוּף חָקִיק וּמְפָרֵשׁ הֵי כִּגְלוֹף דְּעִזְקָא תִּגְלוֹף יַת תַּרְתֵּין מַרְגְּלִיָיתָא עַל שְׁמָהַת בְּנֵי יִשְרָאֵל מַקְפַן בְּאוּמַנְוַתְהוֹן מְרַמְצָן דִּדְהַב תַּעֲבֵיד יַתְהוֹן:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"מעשה חרש אבן" - מעשה אומן של אבנים חרש זה דבוק הוא לתיבה שלאחריו ולפיכך הוא נקוד פתח בסופו וכן (ישעיהו מד) חרש עצים נטה קו חרש של עצים וכן (שם יב) חרש ברזל מעצד כל אלה דבוקים ופתוחים

"פתוחי חותם" - כתרגומו כתב מפרש כגלף דעזקא חרוצות האותיות בתוכן כמו שחורצין חותמי טבעות שהם לחתום אגרות כתב ניכר ומפורש

"על שמות" - כמו בשמות

"מסבת משבצות" - מוקפות האבנים במשבצות זהב שעושה מושב האבן בזהב כמין גומא למדת האבן ומשקעה במשבצות נמצאת המשבצת סובבת את האבן סביב ומחבר המשבצות בכתפות האפוד

מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י

עריכה

גור אריה

עריכה

• לפירוש "גור אריה" על כל הפרק •

[ז] מעשה אומן של אבנים. ואם לא היה סמוך היה פירושו "מעשה חרש" שהוא אבן, ויהיה האבן - חרש, וזה לא יתכן:

[ח] על שמות כמו בשמות. שהרי אין האבנים קבועים על השמות:

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

מַעֲשֵׂה חָרַשׁ אֶבֶן – מַעֲשֵׂה אֻמָּן שֶׁל אֲבָנִים. "חָרַשׁ" זֶה – דָּבוּק הוּא לַתֵּבָה שֶׁלְּאַחֲרָיו, וּלְפִיכָךְ הוּא נָקוּד פַּתָּח בְּסוֹפוֹ; וְכֵן: "חָרַשׁ עֵצִים נָטָה קָו" (ישעיהו מד,יג), חָרָשׁ שֶׁל עֵצִים, וְכֵן "חָרַשׁ בַּרְזֶל מַעֲצָד" (ישעיהו מד,יב), כָּל אֵלֶּה דְּבוּקִים וּפְתוּחִים.
פִּתּוּחֵי חֹתָם – כְּתַרְגּוּמוֹ, "כְּתָב מְפָרַשׁ כִּגְלָף דְּעִזְקָא": חֲרוּצוֹת הָאוֹתִיּוֹת בְּתוֹכָן, כְּמוֹ שֶׁחוֹרְצִין חֳתָמֵי טַבָּעוֹת שֶׁהֵם לַחְתֹּם אִגְּרוֹת, כְּתָב נִכָּר וּמְפֹרָשׁ.
עַל שְׁמֹת – כְּמוֹ בִּשְׁמוֹת.
מֻסַבֹּת מִשְׁבְּצוֹת – מֻקָּפוֹת הָאֲבָנִים בְּמִשְׁבְּצוֹת זָהָב. שֶׁעוֹשֶׂה מוֹשַׁב הָאֶבֶן בְּזָהָב כְּמִין גֻּמָּא לְמִדַּת הָאֶבֶן, וּמַשְׁקִיעָהּ בַּמִּשְׁבֶּצֶת, נִמְצֵאת הַמִּשְׁבֶּצֶת סוֹבֶבֶת אֶת הָאֶבֶן סָבִיב; וּמְחַבֵּר הַמִּשְׁבְּצוֹת בְּכִתְפוֹת הָאֵפוֹד.