קטגוריה:שמות יג ו
שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה.
שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהֹוָה.
שִׁבְעַ֥ת יָמִ֖ים תֹּאכַ֣ל מַצֹּ֑ת וּבַיּוֹם֙ הַשְּׁבִיעִ֔י חַ֖ג לַיהֹוָֽה׃
שִׁבְעַ֥ת שִׁבְעַ֥ת - תואר, מספר מונה, זכר, יחיד, נסמך
צורת יסוד: 7651
מורפ': HAcmsc יָמִ֖ים יָמִ֖ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד
צורת יסוד: 3117
מורפ': HNcmpa תֹּאכַ֣ל תֹּאכַ֣ל - פועל, קל, עתיד, גוף שני, זכר, יחיד
צורת יסוד: 398
מורפ': HVqi2ms מַצֹּ֑ת מַצֹּ֑ת - שם עצם, נקבה, רבים, נפרד
צורת יסוד: 4682
מורפ': HNcfpa וּבַיּוֹם֙ וּ - ו' החיבור
בַ - מילת יחס, ה' הידיעה
יּוֹם֙ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: c/b/3117
מורפ': HC/Rd/Ncmsa הַשְּׁבִיעִ֔י הַ - מילית, ה' הידיעה
שְּׁבִיעִ֔י - תואר, מספר סידורי, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: d/7637
מורפ': HTd/Aomsa חַ֖ג חַ֖ג - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד
צורת יסוד: 2282
מורפ': HNcmsa לַיהוָֽה לַ - מילת יחס
יהוָֽה - שם עצם, פרטי
צורת יסוד: l/3068
מורפ': HR/Np׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא
(מקור):
שִׁבְעַ֥ת מרכא (משרת, דרגא 5) יָמִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)
תֹּאכַ֣ל מונח (משרת, דרגא 5) מַצֹּ֑ת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
וּבַיּוֹם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
הַשְּׁבִיעִ֔י זקף קטן (מלך, דרגא 2)
חַ֖ג טפחא (מלך, דרגא 2)
לַיהוָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
שִׁבְעַת יָמִים תֹּאכַל מַצֹּת, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי חַג לַיהוָה.
פרשנות מסורתית:
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | שִׁבְעָא יוֹמִין תֵּיכוֹל פַּטִּירָא וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה חַגָּא קֳדָם יְיָ׃ |
| ירושלמי (יונתן): | שׁוּבְעָא יוֹמִין תֵּיכוּל פַּטִּירָא וּבְיוֹמָא שְׁבִיעָאָה חַגָּא קֳדָם יְיָ: |
מדרש מכילתא
• לפירוש "מדרש מכילתא" על כל הפרק •
שבעת ימים תאכל מצות כתוב אחד אומר) שבעת ימים, וכתוב אחד אומר ששת ימים (דברים טז) כיצד יתקיימו שני כתובים אלו (השביעי הזה היה בכלל, יצא מן הכלל ללמד על הכלל -מה שביעי רשות אף כולן רשות. אי מה שביעי רשות, אף לילה הראשון רשות- תלמוד לומר בארבעה עשר, הכתוב קבעו חובה. הא אין עליך לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון, לילה הראשון חובה ושאר כל הימים רשות. השביעי הזה מן הכלל יצא וכו') . [דבר אחר] כתוב אחד אומר ששת ימים, וכתוב אחד אומר שבעת ימים, כיצד יתקיימו שני מקראות הללו? אלא ששה מן החדש ושבעה מן הישן.
וביום השביעי חג לה' למה נאמר -לפי שהוא אומר וחגותם אוותו חג לה', אין לך אלא י"ום טוב הראשון שהוא (מעון) [טעון] חגיגה, יום טוב האחרון מנין -תלמוד לומר שבעת ימים תאכל מצות. אין לי אלא יום טוב ראשון ואחרון שהן טעונין חגיגה, חולו של מועד מנין- הרי אתה דן,הואיל ויום טוב הראשון והאחרון שהם קרויים מקרא קדש, וחולו של מועד קרוי מקרא קדש. אם למדת על יום טוב הראשון והאחרון שהם קרויים מקרא קדש שהם טעונים חגיגה, חולו של מועד קרוי מקרא קדש דין הוא שיטעון חגיגה. ועוד קל וחומר, ומה אם יום טוב ראשון ואחרון שאין קדושה לא לפניהם ולא לאחריהם, הן טעונין חגיגה, חולו של מועד שיש קדושה לפניו ולאחריו, דין הוא שיטעון חגיגה. דבר אחר (את) [אם] יום טוב הראשון והאחרון שאין קדושה לפניו ולאחריו, ואין טעונין חגיגה לפניהם ולאחריהם, הרי הן טעונין חגיגה- חולו של מועד שהוא טעון חגיגה לפניו ולאחריו, לא דין הוא שיטעון חגיגה. או כל זמן שיש חגיגה יש מצה, כל זמן שאין חגיגה אין מצה,רמב"ן
פרשנות מודרנית:
דפים בקטגוריה "שמות יג ו"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.