קטגוריה:שמואל א ב ג
נוסח המקרא
אל תרבו תדברו גבהה גבהה יצא עתק מפיכם כי אל דעות יהוה ולא ולו נתכנו עללות.
אַל תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם כִּי אֵל דֵּעוֹת יְהֹוָה ולא וְלוֹ נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת.
אַל־תַּרְבּ֤וּ תְדַבְּרוּ֙ גְּבֹהָ֣ה גְבֹהָ֔ה יֵצֵ֥א עָתָ֖ק מִפִּיכֶ֑ם כִּ֣י אֵ֤ל דֵּעוֹת֙ יְהֹוָ֔ה ולא וְל֥וֹ נִתְכְּנ֖וּ עֲלִלֽוֹת׃
אַל־תַּרְבּ֤וּ תְדַבְּרוּ֙ גְּבֹהָ֣ה גְבֹהָ֔ה יֵצֵ֥א עָתָ֖ק מִ/פִּי/כֶ֑ם כִּ֣י אֵ֤ל דֵּעוֹת֙ יְהוָ֔ה ו/לא [וְ/ל֥/וֹ] נִתְכְּנ֖וּ עֲלִלֽוֹת׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"עתק" - דבר חזק דבר אחר לשון סרה כמו (בראשית יב ח) ויעתק משם ההרה יצא דבר סרה מפיכם
"כי אל דעות ה'" - יודע מה שבלבבכם
"ולו נתכנו עלילות" - כל מעשי האדם נמנין לפניו
"נתכנו" - לשון מנין כמו (שמות ה יח) ותוכן לבנים תתנומצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"עתק" - דברי חזק כמו (תהלים צד ד)ידברו עתק
"נתכנו" - ענין מנין כמו (שמות ה יח)ותוכן לבנים
"עלילות" - מעשים כמו (איכה א יב)אשר עולל לי
מצודת דוד
"כי אל דעות ה'" - ה' הוא אל היודע הכל ולפניו נמנים מעשה הבריות
"יצא עתק" - אל שאמרה משמשת במקום שנים כאלו אמרה אל יצא עתק מפיכם
"אל תרבו וגו'" - אמרה נגד פנינה ובניה אל תרבו לדבר דבר גבוהה רצה לומר גאוה וגסות וכפלה המלה להורות על גאוה גדולה והתמדתהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
השאלות
(ג) השאלות (ג - י) אמרה אל תרבו, תדברו, ולא פרשה מה הם מדברים. וחושבת דברים שונים דבר והפוכו, קשת גבורים וכו', שבעים כו', עד עקרה וכו', ה' ממית וכו'. ויפלא שכמ"ש ה' ממית ומחיה משפיל וכו', היל"ל ה' יחת קשת גבורים ויאזר נכשלים חיל וכו' ליחס הכל אל ה', לא קשת גבורים חתים, שמשמע שנעשה מעצמו. ויפלא עוד שמ"ש ה' ממית ומחיה נכלל במ"ש ורבת בנים אומללה, ומ"ש ה' מוריש ומעשיר משפיל אף מרומם מקים מעפר דל, נכלל במ"ש שבעים בלחם נשכרו ובמ"ש נכשלים אזרו חיל. ומ"ש עליו בשמים ירעם, לא נודע על מי רומזת במלת עליו שהוא כנוי ליחיד נסתר, ועל מי כוונה במ"ש יתן עוז למלכו וירם קרן משיחו ואז לא היה לא מלך ולא משוח בשמן:
"אל תרבו תדברו". לכן אל תרבו לדבר שה' הוא "גבוה גבוה", ר"ל שהוא מרומם ומנושא מלהשגיח בשפלים, כענין (תהלים קיג, ד) רם על כל גוים ה', שמתוך שהיו מרוממים אותו משיתדמה בשום דבר אל מדת הנבראים, לכן הכחישו לאמר שאינו משגיח בשפלים ושאין לו רצון וידיעה. ובא גבוהה בלשון נקבה, על הענין של האלהות שהוא ענין גבוהה, נשא מעניני העולם המושג והמוחש. וכן אל "יצא עתק מפיכם", שתטענו לאמר איך אפשר "כי אל דעות ה'", שימצאו לו דעות שונות, כי יאמרו אחר שהדברים ההוים משתנים תמיד, וא"כ אם ידעם תמיד יתחייב כי תשתנה ידיעתו ושימצאו "לו" ידיעות רבות לפי רבות השנוים והתמורות בעולם השפל, וזה נמנע לדעת הפי"לו"סופים. וכן איך אפשר כי "לו נתכנו עללות", שיש לו מדות ותכונות נפשיות (שגדר עלילה היא פעולה היוצאת מתכונה נפשיית כמ"ש בכ"מ), ואומרים איך אפשר זה כי יצאו מאתו פעולות משונות הפכיות, וחושב שינוי, א] בענין הגבורה והחולשה, והוא:
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שמואל א ב ג"
קטגוריה זו מכילה את 17 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 17 דפים.