מ"ג שמואל א ב ב

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אין קדוש כיהוה כי אין בלתך ואין צור כאלהינו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
אֵין קָדוֹשׁ כַּיהוָה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
אֵין־קָד֥וֹשׁ כַּיהֹוָ֖ה כִּ֣י אֵ֣ין בִּלְתֶּ֑ךָ וְאֵ֥ין צ֖וּר כֵּאלֹהֵֽינוּ׃

תרגום יונתן

• לדף התרגום על כל הפרק •

עַל סַנְחֵרִיב מַלְכָּא דְאַתּוּב אִתְנַבִּיאַת וַאֲמַרַת עֲתִיד דִיקוּם הוּא וְכָל חֲיָלוּתֵיהּ עַל יְרוּשְׁלֵם וְנֵס סַגִי יִתְעֲבֵיד בֵּיהּ תַּמָן יִפְלוּן פִּגְרֵי מַשִׁרְיָתֵיהּ בְּכֵן יוֹדוּן כָּל עַמְמַיָא אוּמַיָא וְלִשָׁנַיָא וְיֵימְרוּן לֵית דְקַדִישׁ אֶלָא יְיָ אֲרֵי לֵית בַּר מִנָךְ וַעֲמָךְ יֵימְרוּן לֵית תַּקִיף אֶלָא אֱלָהָנָא:

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ואין צור כאלהינו" - אין צייר כאלהינו הצר צורה בתוך צורה

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"בלתך" - זולתך

"צור" - ענין חוזק והוא מלשון צור וסלע

מצודת דוד

"כי אין בלתך" - רצה לומר אין בורא בלתך ומי מהנבראים אשר ידמה קדושתו לקדושת הבורא

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

(ב) "אין קדוש כה'". יען שהפילוסופים מכחישים ההשגחה הזאת הפרטיית ומתעצמים להוכיח שאין ה' משגיח על מעשי השפלים, מכמה טענות. ולכן הקדימה להשיב על טענותיהם אשר היו כקשת רמיה ישובו לא על.

א] טענו מצד קדושתו, כי גדר הקדושה הוא היותו נבדל מכל עניני הגשם ומכל מדות הנבראים, וא"כ איך אפשר שידע השנוים הנתלים בגשם ובזמן ובמקום. ע"ז תשיב אמריה לה, הן אמת שה' הוא קדוש בתכלית הקדושה, אבל אין שום דימוי וערך לקדושת ה' עם הקדושה המצוירת אצלנו, שגדר הקדושה אצלנו הוא ההבדלה מכל דבר חומרי ועניניו ומשיגיו, ויתחייב שכל שיקדש יותר ירחק יותר ויבדל מהענינים שהוא מתקדש מהם. לא כן הקדושה אצלו ית', אחר "שאין דבר בלתו", ר"ל כי כל הנאצלים והנבראים והנעשים אין להם קיום רגע בלעדי רצונו ושפעו והשגחתו ודבקותו בהם, ואם יסור רצונו ושפעו מהם רגע ישובו אל האפס, והוא הממלא את כולם וסובב את כולם להחיותם ולקיימם ולתת להם מציאות וכולם בטלים במציאותם נגדו, והם רק נמצאים ע"י שהוא נמצא להחיותם ולהעמידם, א"כ זה גדר קדושתו שמובדל מכל זולתו במה שאין דבר בלתו, וז"ש "אין קדוש כה' כי קדושתך הוא מה שאין בלתך", מה שהכל בטל במציאותך ואתה הוא הכל, וא"כ גדר הקדושה של כל קדוש הוא ההפרשה וההבדלה מזולתו, וגדר קדושתך הוא שהכל בך וממך הכל, ואין בלתך כי זולתך הכל אפס, ובזה לא ישיגהו דבר ממשיגי הנבראים, כי כולם בטלים במציאותו.

ב] טענו על ההשגחה האישיית, שאחר שמשלמות האומן העושה כל כלי מעשה, שתהיה הכלי עשוי בתכלית התיקון ולא יצטרך האומן לשוב אח"כ לשנותו ולתקנו שנית, שזה מורה שהיה חסרון במלאכתו, וא"כ ישאלו אחר שה' ברא העולם והטבע ויסד אותה ע"פ חוקים קבועים בלתי משתנים, איך יצויר שה' ישנה הטבע בכל עת לעשות אות או מופת, או להציל את המושגח מאתו הפך הטבע, שזה מורה חסרון בסדר הטבעי אשר גבל ובמעשהו אשר עשה? ע"ז תשיב "אין צור כאלהינו", שאינו דומה לשאר היוצרים שאחר יוציא כלי למעשהו ידי היוצר מסולקים מן הפעולה והדבר מתקיים בעצמו, ולכן אם יצטרך לתקנו ולשנותו זה מורה על חסרון במלאכתו, לא כן צור היצורים, שידיו בלתי מסולקות מן מעשהו רק עוסקות בה תמיד, כי גם קיום הטבע היא בריאה מתמדת, ואם יסלק ידיו רגע תופסק המציאות כולה, ולכן לפעמים יקיימהו ע"י חוקי הטבע הקבועים, ולפעמים ע"י חוקים אחרים בחיריים שהוא הנס, כי באמת גם הטבע הוא נס מתמיד והשגחה מתמדת:

<< · מ"ג שמואל א · ב · ב · >>