קטגוריה:קהלת א יח

<< | ספר קהלת • פרק א' • פסוק י"ח | >>

מהדורת הכתיב:

כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב.

המהדורה המנוקדת:

כִּי בְּרֹב חׇכְמָה רׇב כָּעַס וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב.

המהדורה המוטעמת:

כִּ֛י בְּרֹ֥ב חׇכְמָ֖ה רׇב־כָּ֑עַס וְיוֹסִ֥יף דַּ֖עַת יוֹסִ֥יף מַכְאֽוֹב׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

כִּ֛י כִּ֛י - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC בְּרֹ֥ב בְּ - מילת יחס
רֹ֥ב - שם עצם, זכר ונקבה, יחיד, נסמך

צורת יסוד: b/7230
מורפ': HR/Ncbsc חָכְמָ֖ה חָכְמָ֖ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 2451
מורפ': HNcfsa רָב רָב - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 7227 a
מורפ': HNcmsc־כָּ֑עַס כָּ֑עַס - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 3708 a
מורפ': HNcmsa וְיוֹסִ֥יף וְ - ו' החיבור
יוֹסִ֥יף - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: c/3254
מורפ': HC/Vhi3ms דַּ֖עַת דַּ֖עַת - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 1847
מורפ': HNcfsa יוֹסִ֥יף יוֹסִ֥יף - פועל, הפעיל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 3254
מורפ': HVhi3ms מַכְאֽוֹב מַכְאֽוֹב - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 4341
מורפ': HNcmsa׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

כִּ֛י תביר (משנה, דרגא 3)

בְּרֹ֥ב מרכא (משרת, דרגא 5) חָכְמָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

רָב־כָּ֑עַס אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וְיוֹסִ֥יף מרכא (משרת, דרגא 5) דַּ֖עַת טפחא (מלך, דרגא 2)

יוֹסִ֥יף מרכא (משרת, דרגא 5) מַכְאֽוֹב סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

כִּי בְּרֹב ככל שתרבה ה- חָכְמָה - רָב כָּעַס כך גדל צערו של החכם (כי הוא מבין שאינו יכול לדעת הכל, ושאין תשובות פשוטות לשאלות הקשות כגון שאלת התכלית), וְיוֹסִיף דַּעַת - יוֹסִיף מַכְאוֹב.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

- כי "ברוב החכמה" אדם סומך על רוב חכמתו, ואינו מתרחק מן האסור, ובא "רוב כעס" להקב"ה. אני אמרתי ארבה סוסים ולא אשיב את העם מצרימה ובסוף השיבותי, אני אמרתי ארבה נשים ולא יסורו לבבי והרי נכתב עלי (מלכים א יא): "נשיו הטו את לבבו". וכן הוא אומר שעל רוב חכמתו הוא סמך ועשה כמה דברים, שנאמר (משלי ל): "נאום הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואוכל".

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

(יח) כי- כאשר ביקש לדעת השכלות ראה כי המשכיל המכיר דברי העולם ברוב חכמתו תמיד יהיה לו כעס ומכאוב ולא ישמח בבנים יעבור דעתו שאחריתם למות בחייו או אחריו ולא בעושר כעוף יעופף וגם לא יועיל ויושיע ביום האד ויום המות נתון בין שתי עיניו:

אלשיך

עריכה

• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק •

(יח) "כי" הנה "ברב חכמה" כמוני בתורה "רב כעס" עלי מאתו יתברך שנתחברתי אל הזרה והכנסתי צרת התורה לביתה בעבור הרעימה. ובכעוס עלי תתרועע נפשי, כי לפי רוב חכמתי הקדושה היה ראוי לי להתרחק מהזרה. ועוד כי הנה ויוסיף דעת כמוני יוסיף מכאוב, כי תגדל חקירתו וירד למעמקי סברות רבות ורעות, כי יעמיק ישחית אז יותר על כל חוקר אשר לא יוסיף דעת כמוהו:

או יאמר. כי ברוב חכמה רב כעס בחקירותיו שיכעוס על בלתי מוצאו יישוב על פי הזרה אל תורת ה' וייראו נגדיות עד אין קץ. וזהו כי ברוב חכמה היא חכמת התורה רב כעס על מנגדיה המתרבים בזרה. ואז אם נחרץ להעמיק הרחיב לפי שכלו ליישב אותם, אם יוסיף דעת כמוני יוסיף מכאוב, כי אשר אין שכלו גדול מאד ישיש כי ימצא תשובה מה לתקן כל ניגוד ואז יניח לו. אך המוסיף דעת הרבה, על כל תשובה יוסיף מכאוב וקושי, כי לרוב החדוד ירבה הניגוד וקושיות ומכאובות וחייו אינם חיים, ונמצא הולך בחשך. ומה גם שהכעס הנזכר יסתום הדרכים לפניו, כי שמעתא בעיא צילותא:

פרשנות מודרנית:

ביאור מפורט על הפסוק

פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • בייס-הספר • תרגום לאנגלית