ביאור:אפלטון והתנ"ך: הכסילות

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, ולא מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

בדיאלוג של אפלטון "אלקיביאדס ב'" נאמר, כי השיגעון הוא היפוך התבונה וכן גם הכסילות. אך האם הכסילות לעיתים טובה היא? שהרי הומירוס כתב – "ידע מעשים הרבה, וידיעת כל אלה היתה לו לרעה" (כל כתבי אפלטון, כרך ה', עמ' 278).

בקהלת אנו רואים, כי המחבר ניסה גם את הסכלות לבדוק האם טובה היא ולא פסל אותה על הסף - קהלת ב ג: "תרתי בלבי למשוך ביין את בשרי ולבי נהג בחכמה ולאחז בסכלות עד אשר אראה אי זה טוב לבני האדם אשר יעשו תחת השמים מספר ימי חייהם", אף כי לבסוף העדיף הוא את החכמה - קהלת ב יג: "וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות כיתרון האור מן החשך", אף כי, נשים לב, אין פה אמירה גורפת, אלא רק השוואת היתרון ליתרון אחר. ובכל אופן, אם נקבל את החכמה כמין עושר רוחני, כי אז נמצא את הופעתה השלילית - קהלת ה יב: "יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו", מלבד העובדה כי - קהלת א יח: "כי ברב חכמה רב כעס ויוסיף דעת יוסיף מכאוב".


מקורות[עריכה]

על-פי מאמר של חגי הופר שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2010-07-01.

דף זה הוסב אוטומטית מאתר הניווט בתנ"ך. (הקישור המקורי) יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.

קיצור דרך: tnk1/messages/prqim_t3102_2