קטגוריה:משלי כט כב
איש אף יגרה מדון ובעל חמה רב פשע
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
אִישׁ אַף יְגָרֶה מָדוֹן וּבַעַל חֵמָה רַב פָּשַׁע.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
אִֽישׁ־אַ֭ף יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן
וּבַ֖עַל חֵמָ֣ה רַב־פָּֽשַׁע׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
אִֽישׁ־אַ֭ף יְגָרֶ֣ה מָד֑וֹן וּ/בַ֖עַל חֵמָ֣ה רַב־פָּֽשַׁע׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
• ביאור קצר על כל הפרק • ביאור מפורט על הפסוק
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"איש אף" - הכעסן, דרכו לחרחר ריב עם הבריות.
"רב פשע" - כי בעת הכעס לא יבחין בתקון מעשיו, וכמו שאמרו רז"ל "הכועס, אפילו שכינה אינה חשובה נגדו".
מצודת ציון
"יגרה" - ענינו התחלת המריבה.מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- מי שהוא איש אף , ואין לו חמה פנימית, ורוצה להרע לחברו, יגרה מדון , היינו יבקש דינים וטענות נגד חברו, שיהיה לו זכות נגדו להרע לו.
- אבל מי שהוא בעל חמה פנימית, לא יבקש מסוה כלל להצטדק, רק הוא רב פשע, ויעשה רע בלא דין ומשפט כלל.
ביאור המילות
"אף", "חמה" - הבדלם למעלה, ובכמה מקומות.הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
ועוד: "יגרה מדון" - למעלה, כמו שפירשנו לעיל, כשיש מחלוקת למטה אז מקטרגים בשמים. ו"איש חמה" רב בעבירות.
תרגום מצודות: איש אף (הכעסן) - דרכו לגרות מדון (לחרחר ריב) עם הבריות; ובעל-חמה - רב פשע, כי בעת הכעס לא יבחין בתיקון מעשיו (וכמו שאמרו רז"ל "הכועס, אפילו שכינה אינה חשובה נגדו").
תרגום ויקיטקסט: איש אף (הכועס בגלוי) מגרה מדון (מריבה); אך בעל חמה (הכועס בלב) גרוע יותר, כי נוקם בסתר ועושה הרבה פשע.
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:משלי כט כב.
הקבלות
חכמי התלמוד דיברו הרבה על נזקי הכעס, למשל:
"אמר רבה בר רב הונא: כל הכועס - אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו, שנאמר", (תהלים י ד): "רָשָׁע כְּגֹבַהּ אַפּוֹ בַּל יִדְרֹשׁ, אֵין אֱלֹהִים כָּל מְזִמּוֹתָיו".
"רבי ירמיה מדיפתי אמר: משכח תלמודו ומוסיף טיפשות, שנאמר", ([[{{{2}}}]]): "כַעַס" "בְּחֵיק כְּסִילִים יָנוּחַ"*, "וכתיב", (משלי יג טז): "וּכְסִיל יִפְרֹשׂ אִוֶּלֶת"*.
""רב נחמן בר יצחק אמר: בידוע שעונותיו מרובין מזכיותיו, שנאמר ובעל חימה רב פשע" (בבלי נדרים כב), "כי הכעס הוא תוצאה ישירה מהחרטה על עוונותיו... החרטה אוכלת אותו וגורמת לו כעס וזעזועים" (דברי יעקב).
לכן רצוי להתרחק מכעסנים, (משלי כב כד): "אַל תִּתְרַע אֶת בַּעַל אָף, וְאֶת אִישׁ חֵמוֹת לֹא תָבוֹא; פֶּן תֶּאֱלַף ארחתו[אֹרְחֹתָיו], וְלָקַחְתָּ מוֹקֵשׁ לְנַפְשֶׁךָ"*.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "משלי כט כב"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.