הגאון מווילנה על משלי כו כ
| הגאון מווילנה על משלי • פרק כ"ו • פסוק כ' |
• ז • ח • ט • יא • יג • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בְּאֶ֣פֶס עֵ֭צִים תִּכְבֶּה־אֵ֑שׁ
וּבְאֵ֥ין נִ֝רְגָּ֗ן יִשְׁתֹּ֥ק מָדֽוֹן׃
"באפס עצים תכבה אש" - כשאין עצים תכבה האש. "ובאין נרגן" - והוא המחרחר ריב, "ישתוק מדון".
והעניין: כמו שאמרו, שאין גיהנום בוער אלא מהרשעים שבעולם הזה, וכמו שאמרו: מעשה היה כשכבשו יצר הרע, וכבה הגיהנום. וזהו "באפס עצים" - כשלא יהיו הרשעים, הנקראים "עצים", בעולם הזה, אז "תכבה אש" הגיהנום. "ובאין נרגן" - כי לא יבוא קטרוג למעלה, רק בעת שנמצא מחלוקת בעולם הזה, כי (הושע ד יז): "חבור עצבים אפרים הנח לו", וכמו שאמרו, שאחאב חטא יותר מירבעם, אך כשהיה שלום ביניהם (מסכת דרך ארץ פרק השלום): "אמר הקב"ה כביכול אין אני יכול לו וכו'", וזהו "ישתוק מדון" למעלה.
<< · הגאון מווילנה על משלי · כו · כ · >>