מ"ג משלי כו כ
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בְּאֶפֶס עֵצִים תִּכְבֶּה אֵשׁ וּבְאֵין נִרְגָּן יִשְׁתֹּק מָדוֹן.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בְּאֶ֣פֶס עֵ֭צִים תִּכְבֶּה־אֵ֑שׁ
וּבְאֵ֥ין נִ֝רְגָּ֗ן יִשְׁתֹּ֥ק מָדֽוֹן׃
רש"י
רלב"ג
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"באפס" - הוא כענין לא כמו (ישעיהו מו): "ואפס כמוני".
"נרגן" - מתלונן.
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הגאון מווילנה
• לפירוש "הגאון מווילנה" על כל הפרק •
והעניין: כמו שאמרו, שאין גיהנום בוער אלא מהרשעים שבעולם הזה, וכמו שאמרו: מעשה היה כשכבשו יצר הרע, וכבה הגיהנום. וזהו "באפס עצים" - כשלא יהיו הרשעים, הנקראים "עצים", בעולם הזה, אז "תכבה אש" הגיהנום. "ובאין נרגן" - כי לא יבוא קטרוג למעלה, רק בעת שנמצא מחלוקת בעולם הזה, כי (הושע ד יז): "חבור עצבים אפרים הנח לו", וכמו שאמרו, שאחאב חטא יותר מירבעם, אך כשהיה שלום ביניהם (מסכת דרך ארץ פרק השלום): "אמר הקב"ה כביכול אין אני יכול לו וכו'", וזהו "ישתוק מדון" למעלה.