המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וְרָעוּ֙ בְּכוֹרֵ֣י דַלִּ֔ים וְאֶבְיוֹנִ֖ים לָבֶ֣טַח יִרְבָּ֑צוּ וְהֵמַתִּ֤י בָרָעָב֙ שׇׁרְשֵׁ֔ךְ וּשְׁאֵרִיתֵ֖ךְ יַהֲרֹֽג׃
"ורעו", מצייר שלות ישראל כבהמות הרועות בנאות דשא שהגדולות רועות והקטנות רובצות על ידם, כן "בכורי דלים ירעו, והאביונים" שהם גרועים מדלים "ירבצו לבטח", אבל את תהיה בהפך, בכוריהם ירעו, ואת "והמתי ברעב שרשך", שהוא הגבורים והגדולים ימותו ברעב בימי המצור. הם אביוניהם ירבצו בטח, ואת.
"ושאריתך", אחרי המצור "יהרוג" האויב הכובש, "בחרב":
ביאור המילות
"דלים ואביונים". אביון קשה מדל, האביון אין לו מאומה, ויבואר (לקמן כה ד', עמוס ד' א', ח' ו'. תהלות קיג ז', משלי יד לא):
