קטגוריה:ישעיהו לא א

<< | ספר ישעיהו • פרק ל"א • פסוק א' | >>

הוי הירדים מצרים לעזרה על סוסים ישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד ולא שעו על קדוש ישראל ואת יהוה לא דרשו.

הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה עַל סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ וַיִּבְטְחוּ עַל רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּי עָצְמוּ מְאֹד וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהֹוָה לֹא דָרָשׁוּ.

המהדורה המוטעמת:

ה֣וֹי הַיֹּרְדִ֤ים מִצְרַ֙יִם֙ לְעֶזְרָ֔ה עַל־סוּסִ֖ים יִשָּׁעֵ֑נוּ וַיִּבְטְח֨וּ עַל־רֶ֜כֶב כִּ֣י רָ֗ב וְעַ֤ל פָּרָשִׁים֙ כִּֽי־עָצְמ֣וּ מְאֹ֔ד וְלֹ֤א שָׁעוּ֙ עַל־קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־יְהֹוָ֖ה לֹ֥א דָרָֽשׁוּ׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

ה֣וֹי ה֣וֹי - מילית, קריאה

צורת יסוד: 1945
מורפ': HTj הַיֹּרְדִ֤ים הַ - מילית, ה' הידיעה
יֹּרְדִ֤ים - פועל, קל, בינוני פעיל (הווה), זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: d/3381
מורפ': HTd/Vqrmpa מִצְרַ֨יִם֙ מִצְרַ֨יִם֙ - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 4714
מורפ': HNp לְעֶזְרָ֔ה לְ - מילת יחס
עֶזְרָ֔ה - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: l/5833
מורפ': HR/Ncfsa עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־סוּסִ֖ים סוּסִ֖ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 5483 b
מורפ': HNcmpa יִשָּׁעֵ֑נוּ יִשָּׁעֵ֑נוּ - פועל, נפעל, עתיד, גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: 8172
מורפ': HVNi3mp וַיִּבְטְח֨וּ וַ - ו' החיבור
יִּבְטְח֨וּ - פועל, קל, עתיד ברצף (ו' ההיפוך), גוף שלישי, זכר, רבים

צורת יסוד: c/982
מורפ': HC/Vqw3mp עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־רֶ֜כֶב רֶ֜כֶב - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7393
מורפ': HNcmsa כִּ֣י כִּ֣י - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC רָ֗ב רָ֗ב - תואר, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 7227 a
מורפ': HAamsa וְעַ֤ל וְ - ו' החיבור
עַ֤ל - מילת יחס

צורת יסוד: c/5921 a
מורפ': HC/R פָּֽרָשִׁים֙ פָּֽרָשִׁים֙ - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 6571 b
מורפ': HNcmpa כִּֽי כִּֽי - ו' החיבור

צורת יסוד: 3588 a
מורפ': HC־עָצְמ֣וּ עָצְמ֣וּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: 6105 a
מורפ': HVqp3cp מְאֹ֔ד מְאֹ֔ד - תואר הפועל

צורת יסוד: 3966
מורפ': HD וְלֹ֤א וְ - ו' החיבור
לֹ֤א - מילית, שלילה

צורת יסוד: c/3808
מורפ': HC/Tn שָׁעוּ֙ שָׁעוּ֙ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: 8159
מורפ': HVqp3cp עַל עַל - מילת יחס

צורת יסוד: 5921 a
מורפ': HR־קְד֣וֹשׁ קְד֣וֹשׁ - תואר, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 6918
מורפ': HAamsc יִשְׂרָאֵ֔ל יִשְׂרָאֵ֔ל - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3478
מורפ': HNp וְאֶת וְ - ו' החיבור
אֶת - מילית, מושא ישיר (את)

צורת יסוד: c/853
מורפ': HC/To־יְהוָ֖ה יְהוָ֖ה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: 3068
מורפ': HNp לֹ֥א לֹ֥א - מילית, שלילה

צורת יסוד: 3808
מורפ': HTn דָרָֽשׁוּ דָרָֽשׁוּ - פועל, קל, עבר, גוף שלישי, משותף, רבים

צורת יסוד: 1875
מורפ': HVqp3cp׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

ה֣וֹי מונח (משרת, דרגא 5) הַיֹּרְדִ֤ים מהפך (משרת, דרגא 5) מִצְרַ֨יִם֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

לְעֶזְרָ֔ה זקף קטן (מלך, דרגא 2)

עַל־סוּסִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)

יִשָּׁעֵ֑נוּ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

וַיִּבְטְח֨וּ קדמא (משרת, דרגא 5) עַל־רֶ֜כֶב גרש (שליש, דרגא 4)

כִּ֣י מונח (משרת, דרגא 5) רָ֗ב רביעי (משנה, דרגא 3)

וְעַ֤ל מהפך (משרת, דרגא 5) פָּֽרָשִׁים֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

כִּֽי־עָצְמ֣וּ מונח (משרת, דרגא 5) מְאֹ֔ד זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְלֹ֤א מהפך (משרת, דרגא 5) שָׁעוּ֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

עַל־קְד֣וֹשׁ מונח (משרת, דרגא 5) יִשְׂרָאֵ֔ל זקף קטן (מלך, דרגא 2)

וְאֶת־יְהוָ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

לֹ֥א מרכא (משרת, דרגא 5) דָרָֽשׁוּ סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה, עַל סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ, וַיִּבְטְחוּ עַל רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּי עָצְמוּ מְאֹד, וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהוָה לֹא דָרָשׁוּ.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"הוי" - על הושע ועשרת השבטים היורדים מצרימה לעזרה אשר שלחו מלאכים אל סוא מלך מצרים (מלכים ב יז)

"על סוסים" - הבאים משם שהם קלים לרוץ

"ישענו" - (כמו ולא שעו על קדוש ישראל) כמו שעשה חזקיה שנאמר (מלכים ב יח) בה' אלהי ישראל בטח וימרוד במלך אשור

מצודות

עריכה

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •

מצודת ציון

"ישענו" - ענין בטחון וסמיכה

"פרשים" - הם רוכבי הסוסים הרגילים בזה

"עצמו" - ענין רבוי כמו עצמו לי אלמנותיו (ירמיהו טו)

"ולא שעו" - ולא פנו וכן ישעה האדם על עושהו (לעיל יז)

מצודת דוד

"ולא שעו" - לא פנו לבטוח על ה'

"על רכב כי רב" - על המרכבות אשר רבו ועל מרבית הפרשים רוכבי הסוסים

"היורדים למצרים לבקש עזרה" - מול סנחריב

"ועל סוסים ישענו" - בטחונם היה על הסוסים הקלים הבאים ממצרים

"הוי" - אמר הנביא יש להתאונן על הושע ועשרת השבטים

מלבי"ם

עריכה

• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •

"הוי הירדים" (הדלתות מגבילים) "הירדים מצרים לעזרה ולא שעו על קדוש ישראל, ויבטחו על רכב כי רב ואת ה' לא דרשו". כי לפעמים הגם שיבטח האדם בה' מ"מ יבקש אמצעיים טבעים ולא יסמך על הנס, וזה אין בו עון לכל אדם, רק אדם שיודע שגם האמצעיים ישיג מה' ומלומד בנסים לו יחשב גם זה לחטא, מצד הזה דבר תחלה אמר "הוי היורדים מצרים לבקש עזרה" ממצרים, "וישענו על הסוסים" שיתנו להם לצורך המלחמה שהם אמצעיים טבעיים, ולמה "לא שעו על קדוש ישראל", כי שם קדוש ישראל נקרא בו השם מצד השגחה הפרטית והאותות והמופתים אשר יעשה לצורך ישראל, והיה להם לסמוך הכל על השגחת ה' הפרטיית. אמנם יש צד שני, שלא לבד שישען האדם על אמצעיים טבעיים, כי גם יבטח עליהם והיינו שמסיר בטחונו מה' לגמרי וחושב כי הכל תלוי בכח היד ובפעולתיו, וזה חטא גדול, וזה שהוסיף כי גם "ויבטחו" בבטחון גמור "על רכב כי רב" בכמות "ועל פרשים כי עצמו מאד" באיכות "וגם את ה'" ששם ה' מורה על הנהגתו הכללית "לא דרשו" כי כחשו בה' לגמרי, וישימו כל בטחונם על עזרת בשר. ועז"א לא דרשו, כי כחשו בו בהחלט: