מ"ג ישעיהו לא א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


א. הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה עַל סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ וַיִּבְטְחוּ עַל רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּי עָצְמוּ מְאֹד וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהוָה לֹא דָרָשׁוּ.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: הוי הירדים מצרים לעזרה על סוסים ישענו ויבטחו על רכב כי רב ועל פרשים כי עצמו מאד ולא שעו על קדוש ישראל ואת יהוה לא דרשו

מנוקד: הוֹי הַיֹּרְדִים מִצְרַיִם לְעֶזְרָה עַל סוּסִים יִשָּׁעֵנוּ וַיִּבְטְחוּ עַל רֶכֶב כִּי רָב וְעַל פָּרָשִׁים כִּי עָצְמוּ מְאֹד וְלֹא שָׁעוּ עַל קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהוָה לֹא דָרָשׁוּ.

עם טעמים: ה֣וֹי הַיֹּרְדִ֤ים מִצְרַ֙יִם֙ לְעֶזְרָ֔ה עַל־סוּסִ֖ים יִשָּׁעֵ֑נוּ וַיִּבְטְח֨וּ עַל־רֶ֜כֶב כִּ֣י רָ֗ב וְעַ֤ל פָּֽרָשִׁים֙ כִּֽי־עָצְמ֣וּ מְאֹ֔ד וְלֹ֤א שָׁעוּ֙ עַל־קְד֣וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֔ל וְאֶת־יְהוָ֖ה לֹ֥א דָרָֽשׁוּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"הוי" - על הושע ועשרת השבטים היורדים מצרימה לעזרה אשר שלחו מלאכים אל סוא מלך מצרים (מלכים ב יז)

"על סוסים" - הבאים משם שהם קלים לרוץ

"ישענו" - (כמו ולא שעו על קדוש ישראל) כמו שעשה חזקיה שנאמר (מלכים ב יח) בה' אלהי ישראל בטח וימרוד במלך אשור

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הוי הירדים" (הדלתות מגבילים) "הירדים מצרים לעזרה ולא שעו על קדוש ישראל, ויבטחו על רכב כי רב ואת ה' לא דרשו". כי לפעמים הגם שיבטח האדם בה' מ"מ יבקש אמצעיים טבעים ולא יסמך על הנס, וזה אין בו עון לכל אדם, רק אדם שיודע שגם האמצעיים ישיג מה' ומלומד בנסים לו יחשב גם זה לחטא, מצד הזה דבר תחלה אמר "הוי היורדים מצרים לבקש עזרה" ממצרים, "וישענו על הסוסים" שיתנו להם לצורך המלחמה שהם אמצעיים טבעיים, ולמה "לא שעו על קדוש ישראל", כי שם קדוש ישראל נקרא בו השם מצד השגחה הפרטית והאותות והמופתים אשר יעשה לצורך ישראל, והיה להם לסמוך הכל על השגחת ה' הפרטיית. אמנם יש צד שני, שלא לבד שישען האדם על אמצעיים טבעיים, כי גם יבטח עליהם והיינו שמסיר בטחונו מה' לגמרי וחושב כי הכל תלוי בכח היד ובפעולתיו, וזה חטא גדול, וזה שהוסיף כי גם "ויבטחו" בבטחון גמור "על רכב כי רב" בכמות "ועל פרשים כי עצמו מאד" באיכות "וגם את ה'" ששם ה' מורה על הנהגתו הכללית "לא דרשו" כי כחשו בה' לגמרי, וישימו כל בטחונם על עזרת בשר. ועז"א לא דרשו, כי כחשו בו בהחלט:


ביאור המילות

"ישענו יבטחו". שען במעשה, בוטח במחשבה כנזכר לעיל (ל' יב):

"ה' קדוש ישראל". שם ה' מציין בורא ומנהיג הטבע הכללית. ושם קדוש ישראל, המנוסס ומפליא ומשדד הטבע:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ולא שעו" - לא פנו לבטוח על ה'

"על רכב כי רב" - על המרכבות אשר רבו ועל מרבית הפרשים רוכבי הסוסים

"היורדים למצרים לבקש עזרה" - מול סנחריב

"ועל סוסים ישענו" - בטחונם היה על הסוסים הקלים הבאים ממצרים

"הוי" - אמר הנביא יש להתאונן על הושע ועשרת השבטים

מצודת ציון

"ישענו" - ענין בטחון וסמיכה

"פרשים" - הם רוכבי הסוסים הרגילים בזה

"עצמו" - ענין רבוי כמו עצמו לי אלמנותיו (ירמיהו טו)

"ולא שעו" - ולא פנו וכן ישעה האדם על עושהו (לעיל יז)