קטגוריה:ישעיהו כט יד
נוסח המקרא
לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר
לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר.
לָכֵ֗ן הִנְנִ֥י יוֹסִ֛ף לְהַפְלִ֥יא אֶת־הָעָם־הַזֶּ֖ה הַפְלֵ֣א וָפֶ֑לֶא וְאָֽבְדָה֙ חׇכְמַ֣ת חֲכָמָ֔יו וּבִינַ֥ת נְבֹנָ֖יו תִּסְתַּתָּֽר׃
לָכֵ֗ן הִנְ/נִ֥י יוֹסִ֛ף לְ/הַפְלִ֥יא אֶת־הָֽ/עָם־הַ/זֶּ֖ה הַפְלֵ֣א וָ/פֶ֑לֶא וְ/אָֽבְדָה֙ חָכְמַ֣ת חֲכָמָ֔י/ו וּ/בִינַ֥ת נְבֹנָ֖י/ו תִּסְתַּתָּֽר׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"ואבדה" - אז תהיה אבודה חכמת החכמים ותהיה צפון ונסתר בינת הנבונים ר"ל לא יוכלו להתחכם להמלט מהרעה הבאה
"הפלא ופלא" - ר"ל פליאה רבה ועצומה
"לכן וגו'" - בעבור זה הנני הוא אשר יוסיף להביא רעה עד אשר יפלא בעיני הרואיםמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"להפליא". העלם וכיסוי סבת וטעם איזה דבר. שלשה המה נפלאו ממני (משלי ל' יח):
"חכמה". היא המקובלת ושייך בה אבדה כי היא דבר קניני. אבל הבינה רק תכונה בנפש וכחניית, לא בפעל, לכן אמר תסתתר:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:ישעיהו כט יד.
העונש על אבדן יראת ה' הוא אבדן החכמה והבינה
ישעיהו כט יד: "- "לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא, וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר." "
'- לכן , כיוון שעם ישראל אינם יראים אותי בליבם, אני אוסיף להביא צרות פלאיות ומפתיעות על העם הזה , עוד הפלאה ועוד פלא ; והם לא ידעו איזו צרה עומדת לבוא עליהם, כי חכמתם של החכמים תאבד, ובינתם של הנבונים תסתתר '.
סגולות
בפסוק הקודם ישנה תוכחה לעם ישראל, שהם רחוקים מה' בליבם, ויראת ה' שלהם מתבטאת רק במעשים חיצוניים, (ישעיהו כט יג): "וַיֹּאמֶר ד': יַעַן כִּי נִגַּשׁ הָעָם הַזֶּה בְּפִיו, וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי, וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי, וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה"( פירוט ). הפסוק שלנו מתאר את התוצאה של ריחוק מה', שהיא: אבדן החכמה והבינה. עם ישראל יכול להיות מאד חכם, נבון, משכיל, מוכשר, עם הרבה תארים והרבה טכנולוגיה מתקדמת; אבל אם אין יראת ה' בליבו, כל החכמה והבינה שלו לא ישרתו אותו ברגע האמת. כל העובדות יהיו מול העיניים שלו, אבל הוא פשוט לא ישים לב אליהן. כך הוא יופתע שוב ושוב, ויבואו עליו צרות ואסונות מופלאים, הפלא ופלא .
מה הקשר בין ריחוק מה' לבין אבדן החכמה?
- מבחינה רוחנית, כשעם ישראל חושב שהוא חכם, הוא חושב שהוא יכול להסתדר בלי עזרת ה', וכתוצאה מכך מתרחק מה'. אבדן החכמה הוא עונש שנועד לעורר את עם ישראל כדי שיתקרב בחזרה אל ה'.
- מבחינה פסיכולוגית, יראת ה' מפתחת באדם מידות טובות, כגון: ענוה - הגורמת לאדם להקשיב לדעות שונות, וסבלנות - הגורמת לאדם לחשוב על פתרונות לטווח ארוך. אדם שאין יראת ה' בליבו מאבד את המידות הללו: מתוך גאוה - הוא לא מקשיב לדעות אחרות; מתוך חוסר-סבלנות - הוא מחפש פתרונות מהירים אבל לא יעילים.
הקבלות
- בתחילת לימוד החכמה, צריך יראת ה' - אחרת החכמה לא תעמוד, (תהלים קיא י): "'רֵאשִׁית חָכְמָה 'יִרְאַת ה', שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם, תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד".
- וכן ב (משלי א ז): "יִרְאַת ה' רֵאשִׁית דָּעַת , חָכְמָה וּמוּסָר אֱוִילִים בָּזוּ"( פירוט ).
- ובתהלים נאמר, שכיוון שעם ישראל לא רצה לשמוע בקול ה', ה' ישלח אותנו לעצות הגרועות של המועצות, (תהלים פא יג): "וָאֲשַׁלְּחֵהוּ בִּשְׁרִירוּת לִבָּם, יֵלְכוּ בְּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם"( פירוט ).
- וחכמי המשנה אמרו "אם אין חכמה - אין יראה; אם אין יראה - אין חכמה". אם אין לאדם יראת ה', אז גם לחכמה שלו לא יהיה ערך, כי לא ישתמש בה בצורה הנכונה.
דקויות
הפלא ופלא
1. בלשון ימינו, פלא הוא מופת, תופעה שנראית מעל הטבע. ובפסוק זה הכוונה, שתבוא על עם ישראל צרה שנראית מעל הטבע, "בעבור זה הנני הוא אשר יוסיף להביא רעה, עד אשר יפלא בעיני הרואים" ( מצודות ) .
2. ובלשון המקרא, השורש פלא מציין גם כיסוי והסתרה. ובפסוק זה הכוונה, שה' יסתיר את העובדות מעיני מנהיגי ישראל, כך שלא יהיה להם מודיעין ולא יוכלו להתכונן לצרה. "הוא אשר יוסיף להפליא פלא נוסף על פלא , כיסוי על כיסוי, אוטם על אוטם. ומהו הפלא ופלא ? - ואבדה חכמת חכמיו" ( רש"י ) .
חכמה - תבונה
חכמה היא הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד . ללא יראת ה', החכמה תאבד לגמרי - כי אנשים בגאוותם לא ירצו להקשיב לאחרים וללמוד מהם.
תבונה היא הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות . הכישרון לא יאבד לגמרי, אלא רק יסתתר - כי אנשים בעצלותם ונהנתנותם יעדיפו להתעלם ממסקנות הבינה.
נכתב בטבת ה'תשפ"ד .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2024-01-20.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "ישעיהו כט יד"
קטגוריה זו מכילה את 14 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 14 דפים.