מ"ג ישעיהו כט יד

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


יד. לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר.

פסוק קודם II מקראות גדולות II מקראות גדולות ישעיהו II פסוק הבא

מקרא

כתיב: לכן הנני יוסף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו ובינת נבניו תסתתר

מנוקד: לָכֵן הִנְנִי יוֹסִף לְהַפְלִיא אֶת הָעָם הַזֶּה הַפְלֵא וָפֶלֶא וְאָבְדָה חָכְמַת חֲכָמָיו וּבִינַת נְבֹנָיו תִּסְתַּתָּר.

עם טעמים: לָכֵ֗ן הִנְנִ֥י יוֹסִ֛ף לְהַפְלִ֥יא אֶת־הָֽעָם־הַזֶּ֖ה הַפְלֵ֣א וָפֶ֑לֶא וְאָֽבְדָה֙ חָכְמַ֣ת חֲכָמָ֔יו וּבִינַ֥ת נְבֹנָ֖יו תִּסְתַּתָּֽר׃

תרגום יונתן (כל הפרק)

בכן הא אנא מוסיף לממחי ית עמא הדין מחן מפרשן ותיבר חוכמתא מחכימיהון וסכלתנתא מסכלתניהן תטמר:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"לכן הנני" - הוא אשר יוסיף להפליא פלא נוסף על פלא כיסוי על כיסוי אוטם על אוטם ומהו הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו קשה סילוקם של חכמי ישראל כפלים כחורבן בית המקדש וכל קללות שבמשנה תורה שכולן אינו אלא הפלאה אחת והפלא ה' את (מכותך דברי' כח) וכאן שתי הפלאות

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לכן", כמו שהם אומרים שדברי מופלאים ומכוסים ונעלמים, כן "אוסיף להפליא" ולכסות הכל מאתם עד שלא ישיגו את דברי, וגם "החכמה" המקובלת באומה בטעמי המצות והשכלתם ובדרכי ה' הישרים "תאבד" מאתם, וכן "בינת הנבונים" שהיו משיגים את דברי בתבונת לבם מעצמם "תסתתר". (כי באמת היה להם לדעת שדברי ה' אל העם תורותיו מצותיו ונבואתו לא נאמרו לפי כח המשפיע רק כפי הכנת ושכל המקבל, כמו שהמלמד יורה את הנער כפי שכלו "לא כפי רוחב" לב המורה):


ביאור המילות

"להפליא". העלם וכיסוי סבת וטעם איזה דבר. שלשה המה נפלאו ממני (משלי ל' יח):

"חכמה". היא המקובלת ושייך בה אבדה כי היא דבר קניני. אבל הבינה רק תכונה בנפש וכחניית, לא בפעל, לכן אמר תסתתר:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואבדה" - אז תהיה אבודה חכמת החכמים ותהיה צפון ונסתר בינת הנבונים ר"ל לא יוכלו להתחכם להמלט מהרעה הבאה

"הפלא ופלא" - ר"ל פליאה רבה ועצומה

"לכן וגו'" - בעבור זה הנני הוא אשר יוסיף להביא רעה עד אשר יפלא בעיני הרואים