קטגוריה:יהושע י י
נוסח המקרא
ויהמם יהוה לפני ישראל ויכם מכה גדולה בגבעון וירדפם דרך מעלה בית חורן ויכם עד עזקה ועד מקדה
וַיְהֻמֵּם יְהוָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּכֵּם מַכָּה גְדוֹלָה בְּגִבְעוֹן וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית חוֹרֹן וַיַּכֵּם עַד עֲזֵקָה וְעַד מַקֵּדָה.
וַיְהֻמֵּ֤ם יְהֹוָה֙ לִפְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַיַּכֵּ֥ם מַכָּֽה־גְדוֹלָ֖ה בְּגִבְע֑וֹן וַֽיִּרְדְּפֵ֗ם דֶּ֚רֶךְ מַעֲלֵ֣ה בֵית־חוֹרֹ֔ן וַיַּכֵּ֥ם עַד־עֲזֵקָ֖ה וְעַד־מַקֵּדָֽה׃
וַ/יְהֻמֵּ֤/ם יְהוָה֙ לִ/פְנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַ/יַּכֵּ֥/ם מַכָּֽה־גְדוֹלָ֖ה בְּ/גִבְע֑וֹן וַֽ/יִּרְדְּפֵ֗/ם דֶּ֚רֶךְ מַעֲלֵ֣ה בֵית־חוֹרֹ֔ן וַ/יַּכֵּ֥/ם עַד־עֲזֵקָ֖ה וְ/עַד־מַקֵּדָֽה׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"ויהומם" - מלשון מהומה ובלבול
מצודת דוד
"עד עזקה" - כי ברחו דרך בה ורדפום והכום בדרך עד עזקה וגו'
"דרך מעלה" - בדרך העולה לבית חורוןמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
אחריהם, ואבני האלגביש לא פגעו בישראל הרודפים, שבאו תמיד אל מקום שעמדו האויבים, רק רדפו מלמעלה על האויבים וסרו מן המקום שהגיעו ישראל שמה:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:יהושע י י.
וַיְהֻמֵּם יְהוָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל
וְהוֹשִׁיעָה לָּנוּ וְעָזְרֵנוּ
חמשה מלכי האמורים התאספו וצרו על הגבעונים, כדי להעניש אותם שהם השלימו את/עם יהושע.
הגבעונים זעקו ליהושע וביקשו שהוא, כשמו, יבוא להושיע ולהציל אותם.
בהדרכת השליחים הגבעונים, שהביאו ליהושע מידע מודיעיני על מערך חמשת המלכים באזור הגבעונים ובכל הדרכים מגבעון לגלגל, יהושע עלה מהגלגל במשך הלילה, ככתוב: "כָּל הַלַּיְלָה, עָלָה מִן הַגִּלְגָּל" (ביאור:יהושע י ט). סביר שהאמורים פרסו את מערך המלחמה שלהם מעל הגבעונים בצד המזרחי, כדי שתיהיה להם עדיפות גובה, וסביר שחמשת מלכי האמורים בנו את האוהלים שלהם בעורף המזרחי של צבאם, וכך הם היו חשופים ללא הגנה מהמזרח - מכיוון הגלגל. סביר שהשליחים הגבעונים ידעו זאת והם הובילו את יהושע ישר לאוהלי המלכים.
לא ברור למה מלכי האמורי לא חשבו שיהושע יתקיף אותם. הם לא שלחו מרגלים לראות מה יהושע עושה, הם לא הכינו מארבים במעלה ההר, הם לא הכינו שמירה בלילה לכיוון מזרח.
כך המלכים ישנו להם בשלווה במחנה, ויהושע הופיע לפנות בוקר במערך האמורי, ככתוב: "וַיָּבֹא אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ פִּתְאֹם" (ביאור:יהושע י ט).
ייתכן שחמשת המלכים ישנו באוהל אחד, כאורחיו של "אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם" (ביאור:יהושע י ג), וכך, כאשר הם נמלטו, הם נשארו ביחד, והתחבאו במערה ביחד (ביאור:יהושע י טז).
וַיְהֻמֵּם יְהוָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל
"וַיְהֻמֵּם" - שורש 'המם' - הִדְהִים, הכה בהלם, הכה בתדהמה, הִפְלִיא, הִפְתִיעַ, יצר מהומה מבוהלת, וגם זִעְזֵעַ, טִלְטֵל, הכה בכוח רב עד איבוד עשתונות (מילוג), ככתוב: "וּנְתָנָם יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ, וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם" (דברים ז כג). העורך משתמש בדברי משה איך אלוהים יעזור לבני ישראל לכבוש את הארץ, כדי להראות שנבואת משה התקימה.
בהמשך המשפט יש רשימת פועלים: "וַיַּכֵּם", "וַיִּרְדְּפֵם" וברור שהכוונה שיהושע וצבאו היכו באמורים ורדפו אחריהם. אלוהים התבונן מלמעלה, וזרק אבני ברד על הבורחים (ביאור:יהושע י יא).
- * ניתן להבין שהתקפת הפתע של יהושע הממה את מחנה האמורים, והרעש מלמעלה החריד את החיילים לברוח בלי לדעת מה קורה. לא נאמר שאלוהים המם את האמורים בצורה נוספת בעזרת ברקים ורעמים, או רעידת אדמה.
לא נאמר שהקצינים האמוריים פקדו על חייליהם לעצור בבריחה, להתארגן ולהערך למלחמה. כל חייל קפץ משנתו ורץ בחושך במורד ההר, כדי לברוח לשפלה ולמצוא מחסה בעיר. כך גם אברם, עם כוח קטן, גרם לבריחה המונית של חמשת מלכי הצפון (ביאור:בראשית יד טו). מלכי האמורים עצמם ברחו כאנשים פשוטים, בלי לנסות להציל את העם, כך גם אבשלום ברח לבדו והפקיר את צבאו (שמואל ב יח ט).
וַיִּרְדְּפֵם דֶּרֶךְ מַעֲלֵה בֵית חוֹרֹן, וַיַּכֵּם עַד עֲזֵקָה וְעַד מַקֵּדָה
חיילי יהושע המשיכו לרדוף אחרי האמורים הבורחים במורד ההר לכיוון ערי האמורים עֲזֵקָה ומַקֵּדָה, ולזנב בהם.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "יהושע י י"
קטגוריה זו מכילה את 2 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 2 דפים.