קטגוריה:זכריה ט טז

<< · מ"ג זכריה · ט · טז · >>

כתיב:
והושיעם יהוה אלהיהם ביום ההוא כצאן עמו כי אבני נזר מתנוססות על אדמתו.

מנוקד:
וְהוֹשִׁיעָם יְהֹוָה אֱלֹהֵיהֶם בַּיּוֹם הַהוּא כְּצֹאן עַמּוֹ כִּי אַבְנֵי נֵזֶר מִתְנוֹסְסוֹת עַל אַדְמָתוֹ.

עם טעמים:
וְֽהוֹשִׁיעָ֞ם יְהֹוָ֧ה אֱלֹהֵיהֶ֛ם בַּיּ֥וֹם הַה֖וּא כְּצֹ֣אן עַמּ֑וֹ כִּ֚י אַבְנֵי־נֵ֔זֶר מִֽתְנוֹסְס֖וֹת עַל־אַדְמָתֽוֹ׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.

וְיִפְרְקוּנוּן יְיָ אֱלָהָהוֹן בְּעִדָנָא הַהִיא עַל דְאִתְבַּדָרוּ כְּעָנָא עַמֵיהּ אֲרֵי יִבְחֲרִינוּן כְּאַבְנֵי אֵיפוֹדָא וִיקָרְבִינוּן לְאַרְעֲהוֹן:

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"כצאן עמו" - כצאן שהסיע ממצרים להיות לו לעם "כי אבני נזר" - כי הכהנים בני חשמונאים המתפארים באבני נזר בטורי חושן ואפוד יהיו מתנוססים בניסים על אדמתן