המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
"ושתו המו" - ישתו דמם ויהמו בקול המייה כמו שותה היין כמ"ש לץ היין הומה שכר (משלי כ)
"יגן עליהם" - אז יגן על ישראל שלא יהיו נלקים עמהם ועוד הם יאכלו וישחיתו ויכבשו את אבני הקלע ועל שרי האומות יאמר וכלפי שהמשיל למטה בענין את שרי יהודה וישראל לאבני נזר שהם אבני יקר שמשימים בכתר המשיל שרי האומות לאבנים שמקלעים אותם הנבזים העומדים לזריקה
מצודת ציון
"וכבשו" - ענין האחיזה בחזקה כמו ויכבשום לעבדים (ירמיהו לד)
"אבני קלע" - האבנים הנזרקים בכף הקלע והוא הכלי המיוחד לזה
"ה' צבאות יגן עליהם" ולא יצטרכו למלחמה כלל, רק "ואכלו וכבשו אבני קלע", במה שיאכלו יכבשו המלחמה ואבני קלע שיורו האויבים עליהם, "ושתו המו כמו" יין ע"י שישתו ויהמו כמו שותי יין בזה "ימלאו דם כמזרק" שממלאים אותו בדם הזבח, "וכזויות מזבח" שזורקים ושופכים שם דם הזבחים, כן ימלאו דם חללים, לא ע"י מלחמה רק יאכלו וישתו וה' יפילם חללים, ודימה דם החללים לדם המזרק שהוא לרצון לפני ה', כן ירצה ה' במעשיהם ונצחונם: