מצודות על זכריה ט טו
<< | מצודות על זכריה • פרק ט' • פסוק ט"ו | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
יְהֹוָ֣ה צְבָאוֹת֮ יָגֵ֣ן עֲלֵיהֶם֒ וְאָכְל֗וּ וְכָֽבְשׁוּ֙ אַבְנֵי־קֶ֔לַע וְשָׁת֥וּ הָמ֖וּ כְּמוֹ־יָ֑יִן וּמָֽלְאוּ֙ כַּמִּזְרָ֔ק כְּזָוִיּ֖וֹת מִזְבֵּֽחַ׃
מצודת ציון
"וכבשו" - ענין האחיזה בחזקה כמו ויכבשום לעבדים (ירמיהו לד)
"אבני קלע" - האבנים הנזרקים בכף הקלע והוא הכלי המיוחד לזה
"המו" - מלשון המייה
"כמזרק" - הוא הספל
"כזויות" - כקרנות
מצודת דוד
"ומלאו כמזרק" - יהיו מלאים מדם הרוגים כמזרק המלא מדם הזבחים העומד לזרוק
"כזויות מזבח" - הם הקרנות המלאים ממתן דמי הקרבנות
"ושתו המו" - ישתו דמם ויהמו בקול המייה כמו שותה היין כמ"ש לץ היין הומה שכר (משלי כ)
"יגן עליהם" - אז יגן על ישראל שלא יהיו נלקים עמהם ועוד הם יאכלו וישחיתו ויכבשו את אבני הקלע ועל שרי האומות יאמר וכלפי שהמשיל למטה בענין את שרי יהודה וישראל לאבני נזר שהם אבני יקר שמשימים בכתר המשיל שרי האומות לאבנים שמקלעים אותם הנבזים העומדים לזריקה