מצודות על זכריה ט ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על זכריהפרק ט' • פסוק ז' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


זכריה ט', ז':

וַהֲסִרֹתִ֨י דָמָ֜יו מִפִּ֗יו וְשִׁקֻּצָיו֙ מִבֵּ֣ין שִׁנָּ֔יו וְנִשְׁאַ֥ר גַּם־ה֖וּא לֵֽאלֹהֵ֑ינוּ וְהָיָה֙ כְּאַלֻּ֣ף בִּֽיהוּדָ֔ה וְעֶקְר֖וֹן כִּיבוּסִֽי׃


 

מצודת דוד

"ועקרון כיבוסי" - עקרון תשוב להיות כמו יבוס היא ירושלים ר"ל אנשיה יהיו נקיי הדעת כאנשי ירושלים

"והיה" - כל פלשתים בכללה תהיה כאיש לומד התורה אשר ביהודה כי גם המה ילמדו התורה

"ונשאר וגו'" - גם הוא ישאר באמונת אלהינו כשאר הגרים

"והסירותי וגו'" - ר"ל אתן בלבו שלא ישתה עוד דם ושלא יאכל עוד בשר מה שהורגל בהם כי ישוב להאמין בה' ובתורתו 

מצודת ציון

"ושקוציו" - מלשון שקץ ושרץ

"כאלוף" - ענין למוד כמו פן תאלף ארחותיו (משלי כב)

"כיבוסי" - היא ירושלים