מצודות על זכריה ט א

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

<< | מצודות על זכריהפרק ט' • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


זכריה ט', א':

מַשָּׂ֤א דְבַר־יְהֹוָה֙ בְּאֶ֣רֶץ חַדְרָ֔ךְ וְדַמֶּ֖שֶׂק מְנֻחָת֑וֹ כִּ֤י לַֽיהֹוָה֙ עֵ֣ין אָדָ֔ם וְכֹ֖ל שִׁבְטֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃


 

מצודת דוד

"כי לה' עין אדם וגו'" - ר"ל לפי שאז עין כל אדם לעצמו יצפה לה' וגם בהתאסף יחד כל שבטי ישראל ולכן תבוא עליהם הטובה ההיא

"ודמשק מנוחתו" - וגם דמשק תהיה מנוחתו ור"ל שכינת כבודו כי גם היא תהיה מא"י

"משא דבר ה' בארץ חדרך" - נבואת ה' תהיה אז גם בארץ חדרך כמו בא"י כי גם היא תהיה אז מא"י 

מצודת ציון

"משא" - ענין נבואה ולתוספת ביאור אמר דבר ה'

"חדרך" - הוא מקום אצל דמשק כן ארז"ל