קטגוריה:ויקרא יט כד

<< | ספר ויקרא • פרק י"ט • פסוק כ"ד | >>

מהדורת הכתיב:

ובשנה הרביעת יהיה כל פריו קדש הלולים ליהוה.

המהדורה המנוקדת:

וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כׇּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַיהֹוָה.

המהדורה המוטעמת:

וּבַשָּׁנָה֙ הָרְבִיעִ֔ת יִהְיֶ֖ה כׇּל־פִּרְי֑וֹ קֹ֥דֶשׁ הִלּוּלִ֖ים לַיהֹוָֽה׃

הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה. לפרטים ראו ויקיטקסט:מקרא.

מהדורות נוספות

המהדורה הדקדוקית:

וּבַשָּׁנָה֙ וּ - ו' החיבור
בַ - מילת יחס, ה' הידיעה
שָּׁנָה֙ - שם עצם, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: c/b/8141
מורפ': HC/Rd/Ncfsa הָרְבִיעִ֔ת הָ - מילית, ה' הידיעה
רְבִיעִ֔ת - תואר, מספר סידורי, נקבה, יחיד, נפרד

צורת יסוד: d/7243
מורפ': HTd/Aofsa יִהְיֶ֖ה יִהְיֶ֖ה - פועל, קל, עתיד, גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 1961
מורפ': HVqi3ms כָּל כָּל - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך

צורת יסוד: 3605
מורפ': HNcmsc־פִּרְי֑וֹ פִּרְי֑ - שם עצם, זכר, יחיד, נסמך
וֹ - סיומת, כינוי (שייכות/מושא), גוף שלישי, זכר, יחיד

צורת יסוד: 6529
מורפ': HNcmsc/Sp3ms קֹ֥דֶשׁ קֹ֥דֶשׁ - שם עצם, זכר, יחיד, נפרד

צורת יסוד: 6944
מורפ': HNcmsa הִלּוּלִ֖ים הִלּוּלִ֖ים - שם עצם, זכר, רבים, נפרד

צורת יסוד: 1974
מורפ': HNcmpa לַיהוָֽה לַ - מילת יחס
יהוָֽה - שם עצם, פרטי

צורת יסוד: l/3068
מורפ': HR/Np׃

תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):

וּבַשָּׁנָה֙ פשטא (משנה, דרגא 3)

הָרְבִיעִ֔ת זקף קטן (מלך, דרגא 2)

יִהְיֶ֖ה טפחא (מלך, דרגא 2)

כָּל־פִּרְי֑וֹ אתנחתא (קיסר, דרגא 1)

קֹ֥דֶשׁ מרכא (משרת, דרגא 5) הִלּוּלִ֖ים טפחא (מלך, דרגא 2)

לַיהוָֽה סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)

עריכה

פיסוק ופירוש מודרני:

וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ, קֹדֶשׁ מאכל שיאכל כקודש, בקרבת בית המקדש הִלּוּלִים שמביאים למקדש בהלל ותשבחות לַיהוָה.

פרשנות מסורתית:

מקראות גדולות

תרגום

אונקלוס (תאג'):	וּבְשַׁתָּא רְבִיעֵיתָא יְהֵי כָּל אִבֵּיהּ קוֹדֶשׁ תּוּשְׁבְּחָן קֳדָם יְיָ׃
ירושלמי (יונתן):	וּבְשַׁתָּא רְבִיעָתָא יְהֵי כָּל אִינְבֵּיהּ קוּדְשֵׁי תוּשְׁבְּחָן קֳדָם יְיָ מִתְפְּרַק מִן כַּהֲנָא:

מדרש ספרא

עריכה

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •

מתוך: ספרא (מלבי"ם) פרשת קדושים פרשה ג (עריכה)

[ז] מנין לשלשים יום לפני ראש השנה הרי הן ככל השנה? תלמוד לומר "ובשנה הרביעית".

"יהיה כל פריו"-- להביא את הפרט ואת העוללות כדברי בית הלל. בית שמאי אומרים יש לו פרט ויש לו עוללות והעניים פודים לעצמם, ובית הלל אומרים כולו לגת.

[ח] "קדש". מה "קדש" אמור להלן טעון חומש וביעור, אף "קדש" האמור כאן טעון חומש וביעור.

[ט] "הלולים"-- מלמד שהוא טעון ברכה לפניו ולאחריו. מיכן אמרו: היה ר' עקיבא אומר לא יטעום אדם כלום קודם שיברך.

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"יהיה כל פריו קדש" - כמעשר שני שכתוב בו (ויקרא כז) וכל מעשר הארץ וגו' קדש לה' מה מעשר שני אינו נאכל חוץ לחומת ירושלים (קידושין כד) אלא בפדיון אף זה כן ודבר זה הלולים לה' הוא שנושאו שם לשבח ולהלל לשמים

רש"י מנוקד ומעוצב

עריכה

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •

יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ – כְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁכָּתוּב בּוֹ: "וְכָל מַעֲשַׂר הָאָרֶץ" וְגוֹמֵר "קֹדֶשׁ לַה'" (ויקרא כז,ל). מַה מַּעֲשֵׂר שֵׁנִי אֵינוֹ נֶאֱכָל חוּץ לְחוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם אֶלָּא בְּפִדְיוֹן, אַף זֶה כֵּן. וְדָבָר זֶה – הִלּוּלִים לַה' הוּא, שֶׁנּוֹשְׂאוֹ שָׁם לְשַׁבֵּחַ וּלְהַלֵּל לַשָּׁמַיִם.