מ"ג ויקרא יט כה
כתיב:
ובשנה החמישת תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו אני יהוה אלהיכם.
מנוקד:
וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ לְהוֹסִיף לָכֶם תְּבוּאָתוֹ אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם.
עם טעמים:
וּבַשָּׁנָ֣ה הַחֲמִישִׁ֗ת תֹּֽאכְלוּ֙ אֶת־פִּרְי֔וֹ לְהוֹסִ֥יף לָכֶ֖ם תְּבוּאָת֑וֹ אֲנִ֖י יְהֹוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
הטקסט בשלוש המהדורות (טעמים, ניקוד וכתיב) מייצג את נוסח המקרא על פי המסורה.
תרגום
| אונקלוס (תאג'): | וּבְשַׁתָּא חֲמִישֵׁיתָא תֵּיכְלוּן יָת אִבֵּיהּ לְאוֹסָפָא לְכוֹן עֲלַלְתֵּיהּ אֲנָא יְיָ אֱלָהֲכוֹן׃ |
| ירושלמי (יונתן): | וּבְשַׁתָּא חֲמִישָׁתָא תֵּיכְלוּן יַת אִנְבֵּיהּ מְטוּל דְיוֹסְפוּן לְכוֹן מִן שְׁמַיָא עֲלַלְתָּא אֲנָא הוּא יְיָ אֱלָהָכוֹן: |
מדרש ספרא
• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק •
מנין לשלשים יום לפני ראש השנה הרי הן ככל השנה? תלמוד לומר "ובשנה החמישית".
"תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו"-- ר' יוסי הגלילי אומר הרי אתה כמוסיף פירות חמישית על פירות רביעית. מה פירות חמישית לבעלים אף פירות רביעית לבעלים. ר' עקיבא אומר דברה תורה כנגד היצר שלא יהיה אדם אומר "הרי ארבע שנים אני מצטער בו חנם", לכך נאמר "להוסיף לכם תבואתו".
[י] "תבואתו"-- מלמד שאין נפדה אלא תבואה. מיכן אמרו: אין פודין את הרבעי עד שיגיע (בס"א עד שיבוא) לעונת המעשרות.רש"י
רש"י מנוקד ומעוצב
• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק •
אֲנִי ה' – אֲנִי ה' הַמַּבְטִיחַ עַל כָּךְ, וְנֶאֱמָן לִשְׁמֹר הַבְטָחָתִי.