מפרשי רש"י על דברים כו יג
<< | מפרשי רש"י על דברים • פרק כ"ו • פסוק י"ג | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וְאָמַרְתָּ֡ לִפְנֵי֩ יְהֹוָ֨ה אֱלֹהֶ֜יךָ בִּעַ֧רְתִּי הַקֹּ֣דֶשׁ מִן־הַבַּ֗יִת וְגַ֨ם נְתַתִּ֤יו לַלֵּוִי֙ וְלַגֵּר֙ לַיָּת֣וֹם וְלָאַלְמָנָ֔ה כְּכׇל־מִצְוָתְךָ֖ אֲשֶׁ֣ר צִוִּיתָ֑נִי לֹֽא־עָבַ֥רְתִּי מִמִּצְוֺתֶ֖יךָ וְלֹ֥א שָׁכָֽחְתִּי׃
רש"י
"ואמרת לפני ה' אלהיך" - התודה שנתת מעשרותיך
"בערתי הקדש מן הבית" - זה מעשר שני ונטע רבעי ולמדך שאם שהה מעשרותיו של שתי שנים ולא העלם לירושלים שצריך להעלותם עכשיו
"וגם נתתיו ללוי" - זה מעשר ראשון וגם לרבות תרומה ובכורים
"לגר ליתום ולאלמנה" - זה מעשר עני
"ככל מצותך" - נתתים כסדרן ולא הקדמתי תרומה לבכורים ולא מעשר לתרומה ולא שני לראשון שהתרומה קרויה ראשית שהיא ראשונה משנעשה דגן וכתיב מלאתך ודמעך לא תאחר לא תשנה את הסדר
"לא עברתי ממצותיך" - לא הפרשתי ממין על שאינו מינו ומן החדש על הישן (ולא מן התלוש על המחובר ולא מן המחובר על התלוש)
"ולא שכחתי" - מלברכך על הפרשת מעשרות
רש"י מנוקד ומעוצב
וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ – הִתְוַדֵּה שֶׁנָּתַתָּ מַעַשְׂרוֹתֶיךָ (ספרי שג).
בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ מִן הַבַּיִת – זֶה מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְנֶטַע רְבָעִי (שם; מע"ש פ"ה מ"י). וְלִמֶּדְךָ שֶׁאִם שִׁהָה מַעַשְׂרוֹתָיו שֶׁל שְׁתֵּי שָׁנִים וְלֹא הֶעֱלָם לִירוּשָׁלַיִם, שֶׁצָּרִיךְ לְהַעֲלוֹתָם עַכְשָׁו.
וְגַם נְתַתִּיו לַלֵּוִי – זֶה מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן (שם ושם).
וְגַם – לְרַבּוֹת תְּרוּמָה וּבִכּוּרִים (שם ושם).
לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה – זֶה מַעְשַׂר עָנִי (שם ושם).
כְּכָל מִצְוָתְךָ – נְתַתִּים כְּסִדְרָן, וְלֹא הִקְדַּמְתִּי תְּרוּמָה לְבִכּוּרִים, וְלֹא מַעֲשֵׂר לִתְרוּמָה, וְלֹא שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן. שֶׁהַתְּרוּמָה קְרוּיָה "רֵאשִׁית" (דברים יח,ד), שֶׁהִיא רִאשׁוֹנָה מִשֶּׁנַּעֲשָׂה דָּגָן; וּכְתִיב: "מְלֵאָתְךָ וְדִמְעֲךָ לֹא תְאַחֵר" (שמות כב,כח), לֹא תְּשַׁנֶּה אֶת הַסֵּדֶר (מכילתא משפטים נזיקין, פרשה יט).
לֹא עָבַרְתִּי מִמִּצְוֹתֶיךָ – לֹא הִפְרַשְׁתִּי מִמִּין עַל שֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וּמִן הֶחָדָשׁ עַל הַיָּשָׁן, [וְלֹא מִן הַתָּלוּשׁ עַל הַמְּחֻבָּר, וְלֹא מִן הַמְּחֻבָּר עַל הַתָּלוּשׁ] (ספרי שם; מעשר שני שם).
וְלֹא שָׁכַחְתִּי – מִלְּבָרֶכְךָ עַל הַפְרָשַׁת מַעַשְׂרוֹת (שם ושם).
מפרשי רש"י
[כ] התודה שנתת מעשרותיך. פירוש, דהאי "ואמרת לפני ה' אלקיך" אין פירוש כמו שאר אמירה, דלא שייך זה אצל הקדוש ברוך הוא, שהוא יודע הכל, שאין צריך לומר לו. ושאר אמירה שתמצא אצל הקדוש ברוך הוא, בשביל דבר שהיה חפץ האומר, אבל כאן לא היה צריך האומר לדבר:
[כא] זה מעשר שני ונטע רבעי. שאלו ב' דברים נקראים "קודש", לפי שבשניהם כתיב "קודש"; אצל מעשר שני כתיב (ר' ויקרא כז, ל) "וכל מעשר הארץ קדש לה'", ובנטע רבעי "קדש הלולים" (ויקרא י"ט, כ"ד):
[כב] שאם שהה מעשרותיו וכו'. דאם לא כן, למה מתודה בשנה השלישית על מעשר שני, דהא אין מעשר שני בשנת שלישית (רש"י ד"ה שנת), אלא על כרחך הוא מעשר של שנה שניה, ולמדך שאם שהה שצריך להעלות לירושלים:
[כג] לרבות תרומות ובכורים. פירוש 'תרומות' - כל תרומה, בין תרומה גדולה בין תרומת מעשר, ולפיכך כתב (רש"י כאן) 'תרומות' בלשון רבים, לכלול תרומה גדולה ותרומת מעשר (מע"ש פ"ה מ"י). אף על גב שאין הישראל מפריש תרומת מעשר, רק הלוי, הכי פירושו, אם הלוי מתודה - צריך להזכיר שנתן תרומת מעשר. והיכן נזכר זה שנתן תרומת מעשר, ומפרש שנזכר בלשון "וגם", שכולל כל תרומה. ומה שהוסיף רש"י 'ובכורים', זה לא נזכר במסכת בכורים, רק "וגם" 'לרבות תרומה ותרומת מעשר', אבל בכורים לא נזכר שם (קושית הרא"ם), והיינו דמשנה דהתם אתיא כרבי שמעון. והכי איתא בירושלמי (מע"ש פ"ה ה"ה) תני 'והבכורים', מאן לא תני 'והבכורים' רבי שמעון, ומאן תני 'והבכורים' רבנן, דתנינן (ביכורים פ"ב מ"ב) וחייבין בביעור, ורבי שמעון פוטר. ואם כן רש"י פירש אליבא דרבנן. ועוד, דבכורים בכלל 'תרומה', דאמר מר (פסחים דף לו:) "ותרומת ידך" (ר' לעיל יב, ו) זה בכורים. והרא"ם פירש דמה שאמר (רש"י) 'לרבות תרומות' בלשון רבים, היינו תרומה דבכל שנה ושנה. והקשה עליו, למה לא זכר 'תרומת מעשר', וזכר 'בכורים'. ונכנס בדוחק שלא לצורך, שודאי דברי רש"י הם כמו המשנה, ולא קשיא:
[כד] לא הפרשתי ממין על שאינו מינו וכו'. ומה שמפרש "ככל מצותיך" שלא שינה הסדר, ו"לא עברתי ממצותך" שלא הפרשתי ממין על שאינו מינו, כי מה שצריך להקדים בכורים שייך בזה "ככל מצותיך", לפי שהקדמת בכורים לתרומה ותרומה למעשר (תרומות פ"ג מ"ו) הוא שלימות המצוה, לפי שהמצוה בפני עצמה הוא הפרשה, והקדמה הוא ענין בפני עצמה. ולפיכך שייך בזה "ככל מצותיך", כלומר שעשיתי ככל המצוה לגמרי בתכלית. אבל ממין על שאינו מינו, ומן החדש על הישן, זהו גוף המצוה, ושייך בזה "לא עברתי ממצותיך":
[כה] לא שכחתי מלברך על הפרשת המעשר. פירוש, שלא שכחתי מלשבחך על הפרשת המעשרות, שנתתי המעשרות לשם הקדוש ברוך הוא, ונתתי אותם באהבה, ושבחתי עליו הקדוש ברוך הוא. זה פירוש "ולא שכחתי" 'מלברך על הפרשת המעשרות'. שאין לפרש ברכה על פה, דהוי רק מדרבנן: